אל תגיבו לפוסט הזה בביקורת על ההכרזה שאפרט להלן. אני יודע שזו הייתה הכרזה גרועה ביותר.
הייתי אז שחקן מתחיל שממש לא יודע להכריז. השותף ששיחק איתי היה ברמה דומה. השותף שלי בצפון פתח 2♦. בשיטת ההכרזה הגרועה שלנו, משמעות ההכרזה הייתה 20–22 נקודות ויד לא מאוזנת. היום אני ממליץ לתלמידיי ולכל מי שרוצה לשמוע אותי לא להשתמש בקונבנציה הזאת.
זו היד שהחזקתי:
32♠
J5♥
82♦
KJT9873♣
שחקנים מתחילים עשויים להיות אופטימיים מדי. חשבתי על סלאם, לא פחות. דמיינתי שלשותף יש יד עם Axx♣ וספרתי 7 לקיחות בסדרה. לאחר קריאת Pass של היריב הכרזתי 4NT. השתמשתי בקונבנציית בלקווד בגרסתה הפשוטה ביותר, שבאמצעותה שואלים על קלפי A. השותף שלי הראה שיש לו ארבעה קלפי A. מיהרתי להכריז 6NT. הפכתי לכרוז בחוזה של 6NT. היחיד בתחרות הברומטר שהיה בחוזה ההזוי במיוחד הזה.
שני שחקנים היו בחוזה הזוי קצת פחות, של ♣6. נקדים את המאוחר: שניהם לא ביצעו את החוזה. כל יתר השחקנים שיחקו בחוזה סולידי של 3NT.
מערב הוביל ב-4♠. ואז נחשף הדומם, השותף שלי:
AQ76♠
AK43♥
AJ96♦
A♣
לא ליד הזאת פיללתי. ידעתי שלשותף שלי יש יד לא מאוזנת, אבל מדוע קוצר דווקא ב-♣? עכשיו היד שלי חסרת ערך, משום שאין לי כניסה ליד.
ידעתי שאם מערב לא הוביל מתחת ל-K♠ לא אוכל לבצע את החוזה. בלית ברירה שיחקתי את ה-Q♠, והיא זכתה בלקיחה. מיד שחררתי את החסימה כששיחקתי את ה-A♣.
עכשיו אמרתי בשקט לשותף: שחק את ה-3♥. מזרח המופתע מיהר לזכות ב-Q♥. כך נוצרה כניסה ליד שלי באמצעות ה-J♥. מזרח שיחק ♠. זכיתי ב-A♠ בדומם. ביקשתי את ה-4♥ מהדומם. זכיתי ב-J♥.
כששיחקתי את ה-K♣, נפלה ה-Q♣ של מערב. מזל אף פעם לא מזיק. הייתה הסתברות גבוהה לחלוקה של 3-2 של חמשת קלפי ה-♣ של המגינים (68%), אבל ההסתברות שדווקא ה-Q♣ תהיה אחד משני קלפים ולא אחד משלושה – זו דווקא אינה גבוהה.
כל מה שנותר לי על מנת לבצע את החוזה היה להשאיר בדומם את ה-A♦, שיהווה כניסה לדומם, ואת ה-A♥. זכיתי בשתי לקיחות ב-♠ (באמצעות ה-A♠ וה-Q♠), שתי לקיחות ב-♥ (באמצעות ה-A♥ וה-J♥), לקיחה אחת ב-A♦ ושבע לקיחות ב-♣. בסופו של דבר השחקן שהכרזתו הייתה הגרועה ביותר – אני – השיג את התוצאה הטובה ביותר, והכול בזכות משחק יד יצירתי.
יש דמיון בין פוסט זה לפוסט שתי כניסות ללא כניסה. בשני המקרים ביצע הכרוז את החוזה באמצעות משחק יצירתי שייצר כניסה או כניסות ליד שהיא לכאורה ללא כניסות, על מנת לבצע את החוזה. כמובן יש גם הבדל מהותי: הכרוז בפוסט הקודם, אריק קוקיש, היה שחקן ברמה גבוהה מאוד. אני הייתי שחקן מתחיל ברמה נמוכה.
זה היופי במשחק הברידג': ביד נתונה גם שחקנים ברמה נמוכה יכולים לגלות יצירתיות ולשחק נפלא, בדיוק כמו שחקנים ברמה הגבוהה ביותר…
4 תגובות
.
עדיף שלא נזקקים להם כי לא עושים שגיאות
תודה על התגובה, בהחלט עדיף לא לעשות שגיאות אבל כל אחד עושה שגיאות. גם השחקנים הטובים ביותר בעולם
הם בדרך כלל הרבה יותר יצירתיים מהבלתי מנוסים והפחות טובים