נסיך הציור הישראלי בן 75

על איתמר סיאני, יוצר גדול ואדם ענו

בשורות הבאות אנסה לשרטט דיוקנו של אמן ישראלי מהחשובים והצנועים בדורנו שבימים אלה מלאו לו שבעים וחמש. במדינה שפויה היו מציינים את האירוע הזה בכותרות – אך כרגיל אצלנו לא קיימת מודעות מספקת לאלה שתרומתם לתרבות הישראלית משמעותית עד מאוד. לאמן הנדיר הזה, שהגיע אלינו מגלות תימן עם אמו האלמנה ועם שלושת אחיו, קוראים איתמר סיאני.

איתמר סיאני מול ציור פרשת חייו
איתמר סיאני מול ציור פרשת חייו

זמן קצר לפני בואו לארץ על כנפי נשרים והוא בן תשע שנים, נרצח אביו, שהיה אמן מעצב נעליים, בידי מוסלמי עוין. בבוא המשפחה לארץ הועבר אחיו הגדול שמעון למוסד החינוכי "כפר הנוער מאיר שפיה", שנמצא על רכס גבעה רמה מול זכרון יעקב.

איתמר הילד, שלמד על רוח המוסד בביקורו הראשון אצל אחיו, נכבש לאהבת הנופים שמסביב והחליט כי זה הוא המקום הראוי גם לו. יום אחד נמלט מבית אמו בירושלים, הגיע בכוחות עצמו לשפיה והתייצב עם אחיו בפני הנהלת המוסד וביקש לקבלו כתלמיד מן המניין.

איתמר סיאני כאמן צעיר
איתמר סיאני כאמן צעיר

תוך שנים אחדות יצאה שמועה מהכפר בדבר האחים הציירים הקטנים. לשמועה זו צמחו כנפיים והיא הגיעה גם לאוזניהם של שני אנשים הקשורים בכל נימי נפשם בעליית הנוער וקליטתו, שהיו אספנים נלהבים של פריטי אמנות. אחד היה הסופר והמבקר אריה ליפשיץ (1986–1901), שהיה איש ירושלים ומעובדיה הבכירים של מחלקת עליית הנוער של הסוכנות היהודית, והשני היה משה קול (1989–1911), מנהיג ציוני, חבר הנהלת הסוכנות היהודית ולימים גם ח"כ ושר התיירות בממשלת ישראל.

כמו באגדות כך אירע הפעם, ככתוב בסיפורו הקצר והנפלא של גרשון שופמן על אותם שני מלאכים הנמצאים תמיד בצדו של אדם לתמוך בו מימין ומשמאל, שלא ימעד. שניים אלה התוודעו לכישרונו הנדיר של איתמר ומאז ליוו אותו בצמיחתו כאמן עד יום מותם.

תמיד נמצאו שני אישים אלה בצדו של הנער יפה התואר ונעים ההליכות, ואליהם הצטרפו גם אחרים שהבחינו ביכולתו ובמקוריותו של איתמר מרגע בו הניח את טביעת מכחוליו העשירים על יריעות הבד. רעייתי גייל ואנוכי הצטרפנו למודעים אליו לפני למעלה מחמישים שנה. באותם ימים הוצגה תערוכה מעבודותיו בסטודיו ארעי בכביש חיפה בקטע הגובל עם כפר שמריהו.

באנו, ראינו ונכבשנו. באותה תערוכה התגלה איתמר הצעיר כאמן בוטח שנע בציר שבין אימפרסיוניזם לאקספרסיוניזם, כאילו הוא עצמו נולד לתוך האסכולה הפריזאית. חזרנו לביתנו נרגשים מעוצמת הציורים; למחרת חזרנו ורכשנו אחד מציוריו הגדולים של איתמר – כיכר השעון ביפו, עיר מגוריו העירוניים. לאמתו של דבר היה זה הציור הראשון שרכשנו.

תערוכתו הראשונה של איתמר, שהתקיימה בתל אביב בשלהי שנות החמישים, צדה את עינו החדה של אייבי נתן, הבוהמיין, הטייס ואיש השלום. אייבי, שנודע בחיבתו המיוחדת לציור ולפיסול, היה באותם הימים בעליו של המוסד התל אביבי "קליפורניה". דבר פתיחת התערוכה הגיע אליו כאשר אחד מידידיו הפליג בשבחו של הצייר והוא הגיע לפתיחה.

השאר חלק מההיסטוריה התל אביבית של אייבי ושל איתמר; באותו לילה רכש אייבי את כל הציורים שהוצגו בתערוכה.

במרוצת עשרות השנים מאז השתלם איתמר בלונדון והרחיב יריעתו גם בלימוד אמנות התחריט. באמצעות שפה נוספת זו שרכש לעצמו יצר שורה ארוכה של תחריטים נפלאים ממוקדים ביהדות תימן, נכס נדיר למוזיאונים ולאספנים.

במקביל חיפש איתמר ערוצים נוספים ואף במופשט הלירי נגע וזכה; ציוריו הוצגו בגלריות נכבדות באנגליה, בספרד, בארצות הברית ובמקומות אחרים. תמיד זכה בזרועות מחבקות ובהערכות שבאו גם מאמנים נודעים. בארץ הוכר מכבר כצייר של ציירים, מעמד השמור ליוצרים ערכיים שמשפיעים על אמנים אחרים.

בין אלה נמצא גם האמן מנשה קדישמן, שהפליג בשבחיו וכך כתב עליו: "איתמר סיאני הוא נכס תרבותי – צייר נפלא, אמן אמיתי שלא מוותר לעצמו בחיפוש אחרי ביטויים חדשים, כל הזמן מתפתח וחוקר. הוא חינך עשרות אמנים צעירים לאהבה ולרגישות והקים בשפיה את משכן האמנות שלו, שגם הוא נכס תרבותי אמיתי".

בהתפתחותו המעניינת ובתהליך צמיחתו והתגבשותו כיוצר בעל שפה ברורה משל עצמו השתלט האמן המבורך הזה על מנעד נושאים, מפיגורטיבי ועד למופשט, ועולמו נעשה עשיר ומרתק גם בבחירת נושאיו ולא פחות בדרך הטיפול והביצוע שלהם.

איתמר סיאני, מופשט
איתמר סיאני, מופשט

בגיל שבעים וחמש ראוי היה איתמר סיאני מכבר שציוריו, הדפסיו ורישומיו יוצגו במוזיאונים הנחשבים ביותר בארץ. ראוי היה מכבר לזכות בהכרה כיאה לאמן ישראלי שהוא לגאוות כולנו וגם זכה להעמיד תלמידים רבים.

את ציורו המונומנטלי "פרשת חיי" חשוב להציג דרך קבע בכנסת ישראל, בצד ציוריו של ראובן רובין. בית התפוצות, שנוהג להציג תערוכות בנושאים יהודיים מעת לעת, צריך היה מכבר לקיים תערוכה נדירה מעבודותיו על מבצע "מרבד הקסמים", סיפור העלייה המרגש מגלות תימן. מוזיאונים כמוזיאון ישראל בירושלים ומוזיאון תל אביב צריכים היו לשתף פעולה כדי להציבו מול פני האומה. משלא עשו זאת חטאו חטא יוהרה והתנשאות שאין לו כפרה. עכשיו זו הזדמנות להרים את הכפפה הקסומה המונחת לפתחם.

חסרונו הגדול של איתמר הוא בחוסר מרפקים לוחמניים. האמן החשוב הזה הקדיש עיקר מעייניו ליצירתו ולתלמידיו ואפס זמן ליחסי ציבור. הוא מהלך בינינו כנסיך תרבותי בעל שיעור קומה שאין לו צורך להדגיש מעלתו. אולם מתוך כבוד והערכה עמוקה אליו אני זועק בשמו, אל תתעלמו מיצירתו העשירה; מפעל חייו של האמן הזה הוא נכס לאומי.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

  1. יש לצערנו ציירים לא מעטים במצבו חלקם ידועים ומרביתם אשכנזים.לאחרונה ראיתי למכירה עבודה משותפת של קדישמן ושלו במכירה פומבית.

  2. גם יוסף הלוי נשכח וגם שלמה קורן נדחק. שניהם כמו רבים אחרים נעלמו.

  3. זה הרי מפעל חיים
    מי שמזלזל באחרים יגלה שבסופו של דבר גם הוא ישכח מהר כלא היה
    מורשת חשובה מאד גם באמנות
    זה תפקידה של המדינה

    1. תערוכה של איתמר סיאני ניתן לראות במוזיאון היפה ברחוב אברבנאל 7 ברחובות

  4. לפי התיאור באמת דמות מעניינת
    הפוך בדיוק ממה שיש לנו כאן בדרך כלל
    אנשים קטנים והכי לא צנועים ואפילו חמדנים שקיימים העולם

  5. יש לכם מושג כמה שווי הספר מרבד הקסמים? אם ארצה למכור אותו

  6. בס״ד איתמר אתה אמן בחסד עליון.מוכשר עם סיפור חיים מרתק. ובע״ה שהקב״ה ימלא את כל משאלות ליבך לטובה.

  7. משחר ילדותנו המשותפת בכפר הנוער שפיה היה איתמר דמות מיוחדת, אמן ויוצר מיוחד מלידה , עבר קברת דרך לא קצרה , היגיע הזמן להכיר ביחודו .
    מברך אני ומאחל המשך פעילות ועשיה
    עדי שני חבר ילדותנו משותפת בשפיה עם חוג דרמתי והצגות משותפת לו ולאחיו שמעון קדימה ליצירה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

הדגל הסיני האדום

שחקנים חדשים

האם יש מקום לסין כשחקנית בהסכם הגרעין?

תמונת דוד

הענקים

חמשיר על מנהיגים ומהלכיהם