אמנויות בדו-שיח

האמנות היא מה שעושה את החיים מעניינים יותר מאמנות (רוברט פילו)

אמנות היא דרך לחקור ולגלות יצירה היא הסתכלות, חיפוש דרכים חדשות לספר, להתנגד, לבקר, להציע, לפעול!

אמנות ותרבות משקפות את המסע של המין האנושי, על כל השאלות והיצירות שעולות ממנו. אמנות היא דרך של שלום לגישור בין תרבויות, ציוויליזציות, יבשות ואנשים.

צורות שונות של ביטוי מייצגות נקודות מבט סובייקטיביות וייחודיות המצביעות בה בעת על מחקר אתי ואסתטי. התבוננות לאורך זמן באמנויות של תרבויות וציוויליזציות היא הכרת הריבוי האין-סופי של היסטוריה וזהות. אמנות ויצירתיות יכולות לתרום לתהליך אינטואיטיבי ורגיש של למידה, כזה שמקדם מפגשים בין עמים שונים ומבטיח את הכרתם באוניברסליות שלהם.

מיניות היא לידה, לידה היא מוות, ובין שתי הפעולות אנחנו יכולים לאהוב או לשנוא, לחשוק או לדחות, לאבד או לסבול, לתת או לקחת, ללמוד או להתעלם… בדיוק כפי שאנו בונים או הורסים…

כל מציאות שמכירה את עצמה מכירה גם את האחר שאינו עצמה (Jules de Gaultier)

כל היצירות האנושיות חוקרות את יסודות החיים – יסודות של התנהגות, של הטבע, של אתיקה ואסתטיקה – את תולדותיהם ואת נפלאות מנגנוניהם. בדיוק ברוח זו של חקירה ואינטראקציה יצרתי את 'זיכרון העתיד' – Mémoire de l’Avenir – שבכוונתו לפתח כלים שיפתחו יצירתיות בחשיבה, וכך לקדם גישה נבונה לעולם ול"אחר" ולהתמודד עם סוגיות חברתיות ופוליטיות עכשוויות הקשורות לפיתוח אנושי בר-קיימא.

הפרויקט מציע פלטפורת ביטוי פתוחה עבור אמנים העוסקים בגישות חברתיות ופוליטיות, כדי שיוכלו לקחת חלק בסדנת הדרכה ולהפוך מעורבים באופן פעיל בסדנאות בתוך החברה האזרחית שלהם. האחריות של אמן טמונה לא רק במחקר האסתטי שלו ולא בהשפעתו האינטלקטואלית, אלא גם בהשפעות, באתגרים, בהצעות, בביקורת וביכולתו לעורר עניין.

זיהיתי בורות וחוסר בהכרה כגורמים עיקריים לגזענות ולאפליה. מודעות זו תורמת לאמנות וליצירה האישית שלי, כך ש'זיכרון העתיד' נמצא בתהליך מתמיד של התפתחות, כדי שיהיה אפקטיבי.

אינני מסוגל לתאר לעצמי שאמן יישאר צופה אדיש, יסרב לבחור באפשרות […] עבור אמן, מעורבות פירושה להיכנס לקונטקסט החברתי שלו, להיות הבשר והדם של האנשים, לחוות את הבעיות של ארצו בעוצמה ולהעיד. (אֶמֶה סזר, מתוך: Moi Laminaire)

ליקויים בחינוך העולמי, בידע ובדיאלוג הם המקור של בורות ושל כל הדעות הקדומות. באמצעות התרגול של האמנויות אנחנו יכולים להמחיש תבנית כללית של מידע שמתעלה מעל זמן והבדלים. מורשת מאפשרת לנו להבין טוב יותר את ההיסטוריה ואת הזהויות שלנו, את סגולותינו, גבולותינו, השפות שלנו, נקודות המבט והאמונות, הבחירות שלנו כפרט ודרכי החיים שלנו.

על ידי שילוב של כישורים רב-תחומיים של חוקרים ושל אמנים מכל צורות הביטוי אנו פועלים ליצירת ידע רב יותר של "האחר" ושל תרבויות, ולקידום הבנה בין-תרבותית תוך פיתוח רשת בין-לאומית של מחקרים, משאבים וסדנאות.

מחקרים השוואתיים בתחום אמנויות ומורשת מציעים גישה לכל צורה של "שפה". בגישה זו אנו שואפים להדגיש את הופעתו של תפקוד אנושי אוניברסלי. עיסוק באמנות יכול להמחיש את ההשערה הזאת.

עבור סופרים מסוימים, לא פחות מנועם חומסקי, השפה מזוהה עם נוכחות פנימית של מודול עצבי, המבוסס על תחביר אוניברסלי, ורק בני האדם ניחנו ביכולת זו […] כל השפות של ההומו סאפיינס כוללות דקדוק אוניברסלי זה […] ולכן הוא חלק מהכישורים הקוגניטיביים של בני האדם מאז הופעתו. כל מחקר העוסק במקורותיהן של שפות מכיר בהיגיון הזה. (פסקל פיק והלן רוש, מתוך: Les Premiers Outils: Les Origines de la Culture)

סמלים ואזכורים תרבותיים הם יסוד לכל צורות התקשורת. הם מפתחות להבנת המסרים של הפרט ושל ציוויליזציות מאורגנות. הם מושרשים בתהליך בין התבוננות והמשגה של רעיונות ומידע, בתהליכים היסטוריים ותרבותיים ארוכים.

המחקר העדכני ביותר מראה שהביטויים האמנותיים השונים העתיקים ביותר, בכל רחבי העולם, ממחישים טיפולוגיה אחת, אותה בחירה נושאית ואותו סוג של קשר. אפילו הסגנון מושתת על רצף זהה המוגבל בווריאציות. לכן יש הצדקה לדבר על שפה אחת חזותית ייחודית, שצמחה מאותה השפה, מאותו קשר של רעיונות וסמלים אוניברסליים המרכיבים את מהות נפש האדם, שהפיקה את חותמו, תחת הצורה שאנו מכנים אמנות, ושחקוקה על הסלעים והקירות של כל העולם שבו אוכלוסייה חיה בציוויליזציה מוקדמת, לפני לידתה של השפה הכתובה. (עמנואל ענתי, מתוך: (La Religion des Origines)

עתיד העולם שלנו טמון במפגש בין תרבויות ואנשים. אנשים ותרבויות שונים חייבים לחיות יחד, לחלוק את הזמן ואת המרחב, את ההבנה ואת הידיעה זה של זה. בשום מקום על פני כדור הארץ אין אנשים בלי "שפה" או בלי תרבות, מדע, מיתוסים ואמנויות. "שפות" אלה הן הזמנה ואמצעי גישה לדיאלוג בין-תרבותי. גישה רב תחומית – המשלבת יצירתיות, אמנות, היסטוריה ומדעי האדם – תעורר אמצעי אינטואיטיבי ואישי לכל סוג של חליפין. מעבר לכל גבול משמעתי וגיאוגרפי, גישה זו, משולבת במסגרת תכניות חינוכיות ותרבותיות, תאפשר דיאלוג ותעודד מפגשים יצירתיים ובחינה של נושאים חברתיים-פוליטיים.

מורשת תרבותית בלתי מוחשית (ICH), המורכבת מביטויים לא מוחשיים של תרבות, מייצגת מגוון רחב של מורשת חיה של האנושות וכן את המכשיר החשוב ביותר של גיוון תרבותי. "הגורמים המכוננים" העיקריים של ICH מיוצגים על ידי "זיהוי העצמי" של מורשת זו כמרכיב חיוני של הזהות התרבותית של יוצריה ונושאיה; באמצעות היצירה התמידית בתגובה להתפתחות ההיסטורית והחברתית של הקהילות והקבוצות הרלוונטיות […] (פדריקו לנצריני, מתוך: Intangible Cultural Heritage: The Living Culture of Peoples)

תכנית זו יכולה לפתח את רוח האזרחות. יש בה הצעה לכל משתתף לזוז הצדה, להחליף דעות ולעצב מחדש את דעותיו לגבי העולם ולגבי האחר, ובה בעת היא מציבה כל אחד כשחקן פעיל וכמחבר יצירתי במאבק נגד דעות קדומות, סטריאוטיפים וכל צורה אחרת של אפליה.

לסיכום, 'זיכרון העתיד' משלב את היכולות הרב-תחומיות של אמנים ואנשי חינוך לקידום ידע רב יותר על תרבויות, קידום הבנה בין-תרבותית ודו-שיח באמצעות כלים של אמנויות, מורשת וחינוך. רשת סדנאות בין-לאומית במרכזי תרבות, בבתי ספר ובמרכזים חברתיים בצרפת, בגרמניה, בטורקיה, בישראל, ברשות הפלסטינית, בסנגל ובאפגניסטן שואפת ליצור קשרים בין אזרחים, ואלה יוכלו ללמוד ולהעריך את העושר של מגוון התרבותי, מעבר לדת ולגבולות פוליטיים.

החזון שלי עבור האוניברסלי היא של אוניברסלי עשיר בכל היחיד כולו, בכל היחידים כולם, בהעמקה ובדו-הקיום של כל היחידים (אמה סזר, מתוך: Lettre à Maurice Thorez, Paternalisme et fraternalisme)

*

תרגם לעברית: בוריס מכטנר