״לוּ נשים היו שולטות בעולם?״

תצוגה משולבת מיצירות ג'ודי שיקגו
תמונה של ג'ודי עם שלט התערוכה
ג'ודי שיקגו, 2023 Photo © Chicago Woodman LLC; Donald Woodman

בימים אלה נפתחו תצוגות מתואמות של קרן נסימה לנדאו ושל מוזיאון תל אביב לאמנות, שמציגות מיצירותיה של ג'ודי שיקגו. מדובר באמנית מפורסמת ברמה עולמית שמתמקדת בנושאים פמיניסטיים, מתוך כוונה לקדם את הנשים בעולם למקומן הראוי.

השילוב הלא כל כך שכיח מציג למעשה את שני העידנים בחייה האמנותיים של ג'ודי שיקגו. התערוכה בגלריית נסימה לנדאו מתבססת על עבודות שלה שהביאו לפריצתה המשמעותית לעולם האמנות בשנות ה-70 של המאה ה-20, כחלק מהתנועה האמנותית-פמיניסטית שהדהדה בעולם המערבי. מוצגים כאן קודם כול רישומים ועבודות טקסטיל מהמיצב האייקוני ״מסיבת ארוחת הערב״, כמו גם יצירות העוסקות בזהותה היהודית של היוצרת.

ברצוני להרחיב מעט על היצירה "מסיבת ארוחת הערב", עבודת מפתח משמעותית בקריירה האמנותית של ג'ודי שיקגו. מאז 2004 היצירה מוצגת דרך קבע במוזיאון ברוקלין לאמנות בארצות הברית, בזכות תרומתה של קרן אליזבת סאקלר. זוהי יצירה אדירת ממדים בצורת שולחן משולש מונומנטאלי, שהוגדרה על ידי השבועון "ניוזוויק" כאחת מעשר יצירות האמנות של כל הזמנים שהניעו את דורן. "עבודתה העניקה לנשים מקום על יד השולחן", הייתה הכותרת בחוברת שהוציא מוזיאון ברוקלין לכבוד תערוכת האמנית. אין ספק שיצירת אמנות פמיניסטית זו עם סממניה המיניים, היא סמל להיסטוריית הנשים בתרבות המערב כולו. המיזם מתייחס ל-39 נשים מובילות בהיסטוריה הנשית, ועל רצפתו מאוזכרות 999 נשים חשובות. בניית היצירה המקורית נמשכה חמש שנים ולקחו בה חלק מאות נשים וכמה גברים.

בה בעת ובתיאום מוצגת במוזיאון תל אביב לאמנות עבודה מיוחדת של ג'ודי שיקגו המייצגת את העידן העכשווי ביצירותיה, אחרי שנים של שקט יחסי, שבהן פרחה האמנית הוותיקה עם התעצמותן של תנועות המחאה הפמיניסטיות ברחבי העולם. מדובר בעבודה משותפת שלה עם נדיה טולוקוניקובה, ממייסדות להקת המחאה האקטיביסטית והפרובוקטיבית "פוסי ריוט". מארג טלאים פיזי ודיגיטלי המורכב מקולותיהם של אלפי משתתפות ומשתתפים מכל העולם, המגיבים לשאלות על מה שהיה קורה לו נשים היו שולטות בעולם. ליישום היצירה ההשתתפותית העולמית המורכבת חברו שתי האמניות היוזמות לארגון DMINTI, הפועל בקישור שבין אמנות לטכנולוגיה. מדובר בפרויקט שטרם הגיעוֹ אלינו כבר הוצג בארה"ב, במקסיקו, בגרמניה, בארגנטינה ובצרפת. גם כאן בתל אביב יוכל כל מבקר בתערוכה להיכנס לתא מבודד, להישאל דיגיטלית ולענות את תשובתו, וזו תהפוך לחלק מהיצירה ההולכת ומתעצמת.

בטקס הפתיחה של היצירה המתפתחת במוזיאון ענו 11 גברים ונשים מוכרים בארצנו, מתחומים שונים, על שאלות רלוונטיות בנושא, כגון: לו הנשים היו שולטות בעולם האם היו פחות מלחמות? האם הצדק החברתי היה מתממש באופן נכון יותר? האם העושר בעולם היה מתחלק באופן צודק יותר? וכן הלאה. מעורר מחשבה, וזוהי הרי מטרתה של כל יצירה.

הרעיון של שיתוף פעולה בין שני גורמים נפרדים בתחום האמנות להציג תערוכות מקבילות של יצירות אמן מסוים – זהו רעיון יפה ומעניין בעיניי. הייתי ממליצה לנוגעים בדבר להדגיש את הקשר האמור בפני הקהל הרחב, שלא בהכרח מודע לקיומו. נהניתי מהחשיפה המהותית הראשונה של יצירות האמנית המיוחדת והמוכרת בעולם כולו בפני הקהל הישראלי.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

11 תגובות

  1. איזה יופי. הגיע הזמן שנשים יקבלו את המקום שמגיע להן.

  2. האומנית הזאת רק אחרי כל כך הרבה שנים גילו אותה בארץ?

  3. באומנות בת זמננו לנשים יש מקום יחסית מכובד. מקווה שזה יעמיק גם לתחומים אחרים.

  4. ממשלת ישראל תומכת בזרם היהודי אורתוכסי התצטיין באפליית נשים גורפת ואינה מכירה בסמכויות מנהיגי היהדות הקונסרבטיבים והרפורמים שהם שיוויוניים -גברים ונשים מתפקדים לא אפליית מין. ברשות השידור בישראל אין דריסת רגל לחזניות. בארה"ב חויתי ביצועים נפלאים של חזניות שעולות על רוב החזנים שמושמעים ברשת מורשת השוביניסטית. לנשים שהוסמכו לרבנות ומשמשות כמנהיגות לקהילות קונסרבטיביות ורפורמיות אין סמכויות לערוך נישואין וגרושין ולשמש כדיינות. הן פשוט לא מוכרות. לעומת זאת ממשלת הימין מוכנה לקדם נשים כחברות כנסת ושרות בממשלה שכול תפקידן הוא לרקוד לפי צלילי החליל של המנהיג הדגול.

  5. תיאור מעניין של תצוגות בשני מוקדי אמנות עם התייחסות הולמת לנושא האנושי הכל כך חשוב

  6. תראו איזה מגוון מרכיב את החברה היהודית מצד אחד החברה החרדית, ומצד שני התערוכה הזאת במוזיאון תל אביב.

  7. מעניין שהרבה גופי מדיה חשובים טרם התייחסו לתערוכה החשובה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יונתן

בר נחמד

יין בחצר – בר יין בנחלת בנימין

גדעון גולדמן

תורת הפערים

המתח בין האמביציה לבין המימוש

דילוג לתוכן