צבע של אסון

לביאה מייסטר בתערוכה "על הקצה"
לביאה מייסטר - אסון הכרמל

התערוכה "על הקצה" של לביאה מייסטר, שהוצגה לפני זמן קצר בחיפה, עסקה באקולוגיה, בסביבה ובחשיבות השמירה על סביבה בריאה עבורנו, בני האדם, שצורכים את הטבע ואת מוצריו. התערוכה נגעה במגוון מפגעים ואירועים אשר גרמו, וממשיכים לגרום, אסונות וזיהום.

אחד הציורים, "יערות בוערים", צויר כהנצחה לאסון הכרמל, שבו קיפחו חייהם צוערים מצטיינים של השב"ס. בסרט על התערוכה מוסבר ששבילי אש ברוחב בטוח לא היו בנמצא, וכך הועצם האסון, שכן משפרצה הדליקה היא שוטטה בחופשיות ממקום למקום.

בציוריה האבסטרקטיים לביאה משתמשת באלמנטים אדריכליים ומבניים, תוצרי הגניוס האנושי, לצד אלמנטים המבטאים את תוצרי הבריאה – יערות, שכבת האוזון של כדור הארץ. בציורים יש המון צבעוניות, רעש ועוצמה, ושימוש בחומרים מגוונים ליצירת התוכן האמנותי וביטויו, כמו משחות וגלזורות המעבות את הטקסטורה ואת הצבעים. כך היא יוצרת מראה גס, נפח החודר עמוק פנימה וקרוב-קרוב למציאות. חלק מהחומרים גסים ומיוחדים, למשל זפת, שאותה אנחנו מכירים כזפת לגגות, המרוחה במינונים שונים ועוברת משקוף לאטום. התוצאה המעודנת נוגעת ללב ומשקפת את הניגוד החריף בין הרעיונות והכוונות הטובות לבין ההתנהגות בפועל.

בהתבוננות בציור קורצים לעין האזורים המבריקים והבוהקים אשר מפנים את תשומת הלב לעיקר, לנושא המרכזי שבעזרתו בחרה האמנית לדבר לצופה. הצבעים החזקים בציוריה משדרים שמחה ומספרים על האופן שבו היא, כאמנית, רואה את המציאות וחותרת לשנות אותה, לתקנה למשהו שמיש ונכון.

התערוכה משדרת צעקה גדולה להתעורר ומעבירה מסר לשמור על העולם ולהשתמש בחומרים טובים לנו. יש בה אופטימיות ורגש, וכך נושא שיצא מהשיח חוזר לציור והופך לדיון חדש, ולמעשה קם לתחייה.

לביאה גרה ויוצרת בעיר מגוריה חיפה. היא מציירת מאז שנת 2000 ומשתייכת לזרם האקספרסיוניזם המופשט – אמנות שאינה פיגורטיבית אלא יוצרת דרך חדשה לביטוי ודוגלת בשחרור האמן מערכים אסתטיים מסורתיים. השראתה לציור מגיעה מעולם הטבע והסביבה ומסוגיות חברתיות. כל יציאה לטבע למחקר היא חוויה בפני עצמה עבורה. היא חוקרת ומצלמת ולעולם אין לדעת מה תהיה התוצאה. מכאן הספונטניות הרבה שביצירתה, המלווה ברגש עמוק.

"על הקצה" – התערוכה התקיימה בגלריה אכסדרה, בית האמנויות קסטרא בחיפה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

2 תגובות

  1. ציור חזק "שורף " את העיניים, ומשרה תחושה שזה הכל קורה קרוב מאד אליך…

    1. היי מלי. שמחה שהתיחסת לעבודתי. אני אדם אותנטי, ומתחברת מאד לתגובתך. אני מציירת מהקישקעס(=מעיים), ואצלי זה עדיין שורף בנשמה. וגיליתי שזפת היא יותר שורפת מאש. והציור מצויר בזפת (של גגות).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שרטוט סמלי בית

מהי חברת ניהול נכסים?

שירותים נרחבים לבניינים על מנת שהמבנה יישאר מטופח וישמור על ערכו

שאול אייזנברג

שכונה

פיטורי המאמן במכבי תל אביב

פיצוץ אטומי

על הסף

חידוש הסכם הגרעין עם איראן – תרחישים אפשריים