מכוער

מה יפה? מה מכוער? מתי?

המציאות כוללת אין-ספור גרסאות של יופי אפשרי – כי הרי "היופי הוא בעיני המתבונן". היופי יכול להיות פנימי או חיצוני, ללא קשר לאופי כמובן. אם היופי הוא התפישה של אתמול – מהי תפישת המחר?

בחרתי ליצור מספר יצירות המשנות את גרסת המציאות שבחר האמן בזמנו, להמיר אותה לזמננו אנו ולהעמיד סימן שאלה נוסף לאלה שעלו עד כה בדיון ביצירות.

"הנערה לשעבר עם עגיל הפנינה"  (ראה בתמונה הכותרת) – מחווה לורמיר, אפופה בנהרה. מבטה מופנה אלינו בתגובה לנעיצת העיניים שלנו. האם היא מחייכת בעצבות? האם שותקת ומשותקת בשל פחד טמיר? שאלות מעין אלו העלו המבקרים זה דורות. שאלתי הינה – האם תוכה כברה? האם יופיה הפנימי עולה על יופיה החיצוני?

מאנה, שצייר את "ארוחת בוקר על הדשא", יצר מהומה ציבורית בשל האישה העירומה בחברת הגברים הלבושים – רמז לבילוי מפוקפק ומהפכנות אירוטית בדורו. בדורנו אנו אין חידוש בתוכני יצירה מעין זו. אם הדמויות יפות תואר או לא – זה תלוי במתבונן, והעירום הנשי הוא סטנדרטי (עד לרגע שתופיע התנגדות בעלת מוטיב דתי בעיקרה). ביצירה שלי הנחתי כי הגברים העירומים הם החידוש המהפכני האפשרי, והם יזכו להסתייגות. אולי יום אחד גם הם יזכו להכרה כ"יפים", כפי שבעבר עירום נשי זכה להכרה כ"יפה".אלי גרוס מחווה למאנה

לא צריך להעמיק כדי להבין את כוונתי. האדם הוויטרובי הינו רישום מפורסם של לאונרדו דה וינצ'י המתאר את הפרופורציות של הגוף האנושי – השלמות, היופי ההרמוני – מעין חוק אסתטי.לדעתי, הפרופורציות של אישה כזאת או אחרת בת-ימינו אמורות להוות אסתטיקה, שכן הן צרובות בתודעה הציבורית וההתייחסות אליהן כיפות היא עניין של זמן ומקום – בעיני המתבונן. ציור של אלי

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. לא על מוזיאונים בארץ רחוקה ולא על אמנים מובילי עולם. אלא מחשבות מקוריות של אמן ושיתוף הגולשים בדיון. נהדר.

  2. בין יפה ומכוער במיוחד שמה שיפה היום בעוד כמה עשורים יכול להחשב מכוער וההיפך.לכן סימן השאלה הוא במקרה הזה חוט השדרה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך