בין פילדלפיה למילאנו

לא מכבר התגלגלה לידי ההזדמנות לבקר בתערוכה מעניינת מאוד בעת חופשת קיץ במילאנו שבצפון איטליה. התערוכה המוצגת בימים אלה במוזיאון דל מונדו בפאלצו רֵיאלה (Palazzo Reale) – בקרבת פיאצה דל דואומו, לא הרחק מהקתדרלה הגותית המדהימה של מילאנו, אייקון אדריכלי בולט של העיר – מוקדשת לאמנים אימפרסיוניסטים, פוסט-אימפרסיוניסטים ואמני תנועות אוונגרד פורצי דרך במעבר מהמאה התשע-עשרה למאה העשרים. כולם אמנים חשובים ובולטים באמנות המודרנית, מקוריים, חדשניים ומלאי השראה לאמנים אחרים בתקופתם ולאלה שיצרו אחריהם.

מדובר בלקט מובחר של 50 יצירות מופת ממוזיאון פילדלפיה לאמנות, אחד המוזיאונים החשובים ביותר בארצות הברית, שהובא במיוחד למילאנו. היצירות לוקטו במטרה לייצג, לאפיין ולייחד את האימפרסיוניזם ותנועות האוונגרד. זוהי הזדמנות נדירה לראות מבחר כה משמעותי של יצירות, פרי מכחולם של אמנים נערצים מהמאות התשע-עשרה והעשרים, ציירים ופסלים כאחת.

ביניהן ניתן לראות יצירות של פייר בונארד, פול סזאן, אדוארד מאנה, פול גוגן, קלוד מונה, וינסנט ואן גוך, קמיל פיסארו, פייר אוגוסט רנואר, אנרי רוסו, אדגר דגה, זורז' בראק, פבלו פיקסו, וסילי קנדינסקי, אנרי מאטיס, אוגוסט רודן, מארק שאגל, אדגר דגה, קונסטנטין ברנקוזי, סלוואדור דאלי, חואן מירו ועוד. נוסף לכך יש כמה יצירות מופת של שלוש אמניות אימפרסיוניסטיות חשובות – מארי קאסאט, ברת' מוריזו ומארי לורנסין. די ברשימה זו כדי להמחיש את איכות התערוכה.

אולם מה שהדהים אותי אף יותר הוא הרעיון שהתערוכה מחלקת את היצירות גם על פי האספנים והתורמים שהיצירות רוכזו בזכותם. חלוקה מעניינת ולא שגרתית. בין הבולטים באוספים שבתערוכה ניתן לציין את האוסף הפרטי של מארי קאסאט ואלכסנדר אחיה, הכולל בעיקר ציורי נופים וציורי נשים וילדים, את אוסף סמואל סטוקטון וייט, המרכז עבודות של אמני האוונגרד של "בית הספר של פריז", את אוסף לואיס שטרן וכן את אוסף לואיז וולטר ארנסברג', המכיל עבודות של פול קלי, קנדינסקי וברנקוזי ועוד ועוד. בכך התערוכה מעלה הזדמנות לספר סיפור חשוב על מוזיאון פילדלפיה לאמנות ועל האספנים האמריקנים הנאורים, שידעו להעריך את הרגע הראשון של האמנות המהפכנית החדשה שהגיעה מאירופה במאות התשע עשרה והעשרים.

בין יתר היצירות המוצגות כאן, וכמדגם מקרי שיבהיר את העושר האמנותי שנפרש בפני המבקרים, ניתן למצוא את הנופים הנוצצים של מונה מן "הנתיב המוגן" ל"גשר יפני", נפגשים עם נופי "ג'יבנשי" של סזאן ועם "שדרות לה גרנד" של רנואר. או הפורטרטים האינטימיים במרחב הפרטי של מארי קאסאט והדיוקנאות המפוארים של מאנה, פיקאסו, ואן גוך ומאטיס. המבקרים יופתעו גם מסידור הפרחים והפרי של גוגן, מיצירות בראק ופיקסו, מפסל "האתלט" של רודן כמו גם פסל "הנשיקה" המרהיב והידוע של ברנקוזי. כן אסור להחמיץ את "הריקוד" של דגה, "ליל קרנבל" של רוסו ו"מעגלים בחוג" של קנדינסקי.

אוספי האמנות המודרנית והאימפרסיוניסטית הם אחת מספינות הדגל של מוזיאון פילדלפיה, שהוקם ב-1876 לאחר היריד העולמי שנערך בעיר. ייחודו של מוזיאון זה בכך שצבר את מורשתו הודות לתרומתם של אספנים בעלי השפעה רבה שלעיתים קרובות יצרו אוספים משלהם בשיתוף פעולה הדוק עם האמנים, מרכיב המוסיף ערך עצום למוזיאון פילדלפיה, שגם כיום הולך וגדל כל העת ויצירות של אמנים צעירים נוספות לו תדיר.

ג'ניפר תומפסון ומתיו אפרון, אוצרים במוזיאון פילדלפיה ואוצרי תערוכה זו במילאנו, מוסיפים ומבהירים כי אוספי האמנות המודרנית והאימפרסיוניסטית הם "תכשיטי הכתר" של מוזיאון פילדלפיה לאמנות. האוספים הם תוצר של תרומות, לא רק של יצירות בודדות אלא של אוספים שלמים שנאספו על ידי אישים רבי השפעה. חלקם אספנים מקצועיים. אבל יש לציין כי תושבי פילדלפיה היו בין האספנים הראשונים של האמנות האימפרסיוניסטית, במידה רבה בזכות האמנית מארי קאסאט, שהתגוררה שנים רבות בפריז ונמנתה כאמור עם חוג אמנים וסוחרי אמנות צרפתיים.

לקראת סיום ברצוני להקדיש מספר מילים למוזיאון מונטה דל מונדו בפלאצו ריאלה, שנפתח בשנת 2015 ובו מוצגת תערוכה מרגשת זו. המוזיאון נמצא במבנה גדול ומרשים בן מאות שנים, שבעבר שימש כארמון מלכותי ולאחר מכן במשך שנים רבות כמקום מושבה של הממשלה המקומית. בימינו זהו מרכז תרבות גדול ורב פעילויות מגוונות. אחת הפעילויות במקום היא הבאת תערוכות ממוסדות בין-לאומיים רציניים מהעולם, פעילות שנוסדה לפני כשלוש שנים ובמסגרתה כאמור מוצגת התערוכה הנדונה כאן. האווירה כאן מיוחדת בשל המבנה החיצוני והעיצוב הפנימי המלווה את החדרים. עצם הביקור במקום, זוהי כבר חוויה בפני עצמה, וכך מתעצמת ההנאה מהתערוכה המובחרת הזאת.

לסיכום, אין במאמרי זה משום קריאה לארוז מיד מזוודה ולטוס במיוחד לראות את התערוכה במילאנו. אבל אם אתם נמצאים בעיר זו או בסביבתה, מומלץ בהחלט לבקר בתערוכה מיוחדת זו, גם אם האמנות אינה מרכז התעניינותכם.

התערוכה תינעל בתאריך 2.9.18