החודש תחגוג ישראל 70 שנים לעצמאותה. יש לנו תחומים רבים להתגאות בהם ואחד מהם הוא ללא ספק הקולנוע הישראלי. לרגל 70 שנים של קולנוע ישראלי נפתחה (3.4.18) בסינמטק תל אביב תערוכה שכולה מחווה לקולנוע הישראלי ולעולם הקולנוע בישראל. בתערוכה מציגים אומנים פלסטיים, צלמים וציירים את עבודותיהם המבטאות את דעתם, את פרשנותם ואת התייחסותם האישית הן לתכניו והן לעצם קיומו של הקולנוע כבית יוצר של תרבות. בשנים האחרונות הפך הקולנוע הישראלי לענף כלכלי חשוב. צלמים, במאים, תסריטאים ושחקנים יוצרים קולנוע ואף מצליחים לפרוץ לעולם הרחב, ולמקם את ישראל על מפת הקולנוע העולמית.
ראשיתו של הקולנוע הישראלי הייתה תמימה וצנועה, בהתאם למדינה בראשית דרכה. הסרטים הוקרנו בבתי העם בעיר ובחדרי אוכל בקיבוצים, והציוד היה דל ופשוט. בתקופה שבה עדיין לא הייתה טלוויזיה, היומנים וקדימוני ההנפשה שהוקרנו לפני כל סרט היו מעמודי התווך של תרבות הפנאי.
בהמשך הוקרנו סרטים בבתי קולנוע פתוחים, בגני אירועים ובבריכות ציבוריות. שם התבססה אהבת הציבור לעולם הקולנוע שעיצב תרבות חיים שלמה. הקולנוע הישראלי התרכז בנושאים ישראליים: חוויות חלוציות, ודרמות מקומיות שגם ביקשו להציג גם אמירה אוניברסלית.
הפריצה הגדולה חלה ב-20 השנים האחרונות. בתי הקולנוע הישנים הזכורים לטוב, איבדו את אופיים הצנוע והפכו לרשתות בידור המוניות ולמרכזי בילוי המציעים לבאים גם מסעדות, בתי קפה וחנויות. הרבה לפני שקמו רשתות כמו יס-פלנט, לב ועוד, היה זה קולנוע חן בתל אביב שעבר שינוי מהמתכונת הישנה, "החלוץ". ב"חן" הוקרנו כמה סרטים בו בזמן בכמה אולמות.
גם אם נדמה כי בעידן של היום, הרווי במצגים ובסרטי טלוויזיה, כשרבים מעדיפים להוריד סרטים במחשב, החוויה שמספק המסך הגדול עודנה מיוחדת במינה ואין דומה לה. הקולנוע בישראל חוגג 70 שנות קיום, צמיחה והתפתחות ועדיין בכוחו להוציא אותנו מהבית.
פתיחה חגיגית תתקיים ביום שני 9.4.18 בשעה 19.30, והתערוכה תימשך עד 25.4.18, בין השעות 10.00 ל-24.00 בימי חול.
אוצרת התערוכה ד"ר אביבית אגם-דאלי.
5 תגובות
שתזכיר ימים שאינם עוד.
ניכנס להציץ
רעיון עוד יותר טוב
פרופורציה גדולה מידי של סרטים פוליטיים. משהו לא הגיוני לעומת ארצות אחרות.
בין שני תחומי אמנות פעילים ותוססים.