המלאכים

האהבה שלי לציור החלה בגיל צעיר. כילדה נהגתי לצייר להנאתי, וכשבגרתי השתלמתי במכון אבני בתל-אביב יפו וגם בסדנת ההדפס בירושלים. 3 תחריטי נחושת שעשיתי בסדנת ההדפס הכניסו אותי לאגודת הציירים והפסלים בירושלים ב-1986. בשנים האחרונות הצגתי ציורים ברחבי הארץ וגם בגלריות בבריסל ובלונדון.

ביצירה שלי באה לידי ביטוי אהבתי הרבה לאנשים. הם מרתקים אותי ועל כן אני מציירת דמויות רבות. נוסף על כך ברבים מהציורים שלי מככבים הדמיון והמציאות. זהו נושא שמעסיק אותי מאוד – מעברים חדים בין דמיון למציאות, בין חלום ואשליה לבין יקיצה לתוך עולם המציאות והריאליזם.

אם תבקשו ממני לבחור את היצירה האהובה עליי מבין כל יצירותיי, הרי אין לי ספק שזהו הציור "המלאכים". הציור הוצג בתערוכת יחיד גדולה שלי, "על דמיון ומציאות", בסינמטק ירושלים השנה.

מצד אחד הציור משקף את המציאות בדמות האישה הניצבת בצדה השמאלי של התמונה, ומצד שני את עולם הדמיון בדמויות של שתי המלאכיות המוצבות מצד ימין ולמעלה. לרבים הציור הזה מזכיר את סגנונו של הצייר הצרפתי הנודע מרק שאגאל.

"המלאכים" צויר בטכניקה ייחודית. אני משתמשת בדיו צבעוני (בקבוקונים קטנים של חברת וינסנט או פליקאן). לעתים אני משתמשת גם בלורדים צבעוניים וגם בנגיעות של אקריליק. בסיום הציור אני מורחת לק שקוף על מנת לתת ברק לציור, וגם כדי להקנות לו עמידות ואורך חיים לצבעים.

רוחבו של הציור "המלאכים" הנו 50 ס"מ, וגובהו 40 ס"מ. זהו הגודל האחיד של כל הציורים שלי בדיו הצבעוני. בציורים מסוג זה אני זורקת כתמי צבע על גבי הקנווס הדק. אין לי מושג יקרה בהמשך. ואז הדמיון שלי מתעורר, ופתאום, כמו בכתמי רורשאך – אני רואה דמות של אדם, בעל חיים, או צמח קטן. לעומת זאת בציורים הגדולים על גבי בדים, הרעיון כבר קיים בתוכי ואני מציירת בעקבות נוף שראיתי או מקום שחוויתי, וכמובן גם תוך התבססות על עולם הדמיון שלי.

בציור "המלאכים" אנו רואים שלוש דמויות. מצד שמאל דמות של אישה לבושה בשמלה בצבע ירוק זית. האישה עומדת, ספק ניצבת בזווית של כמעט ריחוף. במרבית הציורים שלי הדמויות מרחפות. מצד ימין – דמות מלאכית. הכנף הלבנה שלה והשיער שלה, שנראה כמו נהר זורם וצבעוני, נמשכים לכיוון ימין של הציור. כל זאת בניגוד לזווית של האישה הלבושה בשמלה הירוקה. נוצרת כאן זווית של תשעים מעלות. זווית של ניגודים בין המלאכית שמייצגת את עולם הדמיון והפנטזיה לבין האישה שמייצגת את עולם המציאות. למעלה מופיעה דמות נוספת, המלאכית השלישית.

יסוד חשוב נוסף בציור הנו הצבעוניות העזה. עבורי הצבע הוא אבן יסוד ליצירה. ציור ללא צבע לא מדבר אליי. אני אוהבת מאוד את מנעד הצבעוניות של הכחול על כל גווניו: החל מטורקיז, תכלת, כחול ים עמוק וכלה גם בירוקים: ירוק זית, ירוק בקבוק ועד אלפי גוונים… הכחול הוא עבורי צבע של רוחניות, ריחוף, הימצאות בעולם אחר, רגיעה, עומקים גדולים, חלום, משהו שהוא מעבר לכאן ולעכשיו.

יסוד הכרחי ומרכזי נוסף ביצירה שלי הוא התנועה, הזרימה. הן בציורי הדמויות שלי והן בציורי הטבע שלי, ישנה תנועה מתמדת. גם בציור "המלאכים" אנו חשים בתנועתיות של זרימת השיער של המלאכית, של העמידה המרחפת של האישה בשמלה הירוקה.

ציור "המלאכים" שכה אהוב עליי הוצג גם בתערוכה קבוצתית במוזיאון "היכל שלמה" בירושלים באפריל השנה. צילום של הציור הופיע לפני כחודש בכתבה על התערוכה "אשרינו-2017" בעיתון "ידיעות אחרונות".