טקסט במערכת יחסים

אינטרטקסטואליות באמנות הפלסטית
ציור של אושרית מינץ
ציור של אושרית מינץ בהשראת יצירה של רנה מאגריט

המונח "אינטרטקסטואליות", שפירושו קשרי גומלין בין טקסטים, נטבע בשנות ה-60 של המאה ה-20 על ידי ג'וליה קריסטבה. אמנם קריסטבה ראתה במונח "טקסט" את המילה הכתובה, אבל ישנה גם גישה מרחיבה יותר הכוללת במונח "טקסט" מושאים אחרים הבנויים מחומרים מגוונים, שלקוחים מחומרי חיים שונים.

כמו שטקסטים כתובים רבים משתמשים באותו מאגר מילים, כך ייתכן הדבר גם באמנות הפלסטית. הדבר מאפשר מחד גיסא תקשורתיות המבוססת על עקרון החזרה, ומאידך גיסא מגביל את אפשרות המקוריוּת.

שימוש ביחידות גדולות של טקסט קודם או בניית טקסט חדש על סמך טקסט קודם תוך שינויו, יכולים לשמש למטרות רבות: הארה, הערה, פרודיה וכו'. למעשה עצם ההבאה של שני טקסטים והצגתם בכפיפה אחת, בין שהם טקסטים כתובים, ובין שהם חזותיים או אחרים, יוצרת מעין "זירת התמודדות" בין הטקסטים שבה הם מאירים זה את זה ומעירים זה על זה. כך קורה שטקסט מאוחר יכול להאיר טקסט שנכתב לפניו ולא רק להוסיף רובדי משמעות לעצמו בהסתמך על הטקסט המוקדם.

לפי גישה זו, טקסט חדל להיות מוצר מוגמר וסטטי שעל הקורא, המאזין או הצופה לפענח את המשמעויות הצפונות בו. הוא הופך לשדה פעילות, שקיומו אפשרי רק בזמן שקורא מסוים קורא בו, צופה בו או מאזין לו. יתרה מכך, צרכן הטקסט מביא עמו את הידע שצבר ואת התנסויותיו ומתוכם עושה עבודה פרשנית של הטקסט. ואף אותו קורא, צופה או מאזין עצמו יכול לפרש את הטקסט בצורה שונה בכל מפגש חוזר שלו על אותו הטקסט.

גישה זו משנה אף את מעמדו של יוצר הטקסט. אם בעבר הוא נחשב ליוצר-בורא, הרי שמעתה מעמדו אינו שונה בהרבה מזה של כל קורא, צופה או מאזין אחר. הפעילויות ההדדיות המתרחשות בין היוצר לבין הטקסט הנוצר מקבילות בדיוק לאלה המתרחשות בין צרכן הטקסט לטקסט שאותו הוא צורך. כמו הצרכן, כך גם יוצר הטקסט, יכול להביא את עצמו אל הטקסט בכל פעם מחדש ולראות בו משמעויות חדשות לבקרים, אם במעט או אם בהרבה.

לצורך הדגמת הדברים, אשתמש באחד ממחזותיו המפורסמים והמצוטטים ביותר של שייקספיר – "המלט".

יוצרים רבים בכל תחומי האמנויות השתמשו בחלקים כאלה או אחרים מהמחזה, תוך שיצרו יצירה משלהם. צ'כוב השתמש במחזה השייקספירי ביצירתו "בת שחף" גם לאמירות על יצירה תיאטרונית וגם בבניית מרקם היחסים שיצר בין אם לבן, בין ארקדינה לטרפלב.

המחזאי היהודי-אנגלי קופס כתב מחזה בשם "ההמלט מסטפני גרין". קופס העביר את העלילה לשכונה יהודית ולמשפחה יהודית, והפך את הטרגדיה השייקספירית לקומדיה יהודית, גם אם ברקע שלה יש הדים היסטוריים קשים, קרי, השואה.

מילר הגרמני, שכתב את "מכונת המלט", מביא את המחזה השייקספירי לנקודת קצה אנושית, היסטורית ואסתטית. ואלה הן דוגמאות מעטות בלבד.

אלא, כפי שכבר ציינתי, לא רק מילים יכולות להתכתב אלה עם אלה. גם אמנות פלסטית יכולה לעשות זאת. ציורים כמו "המונה ליזה", ציוריו של אשר ועוד רבים אחרים זכו למחזור כזה או אחר ביצירותיהם של אמנים במגוון תחומים. ולא רק זאת, טום סטופארד, למשל, כתב מחזה המבוסס על ציור מאת רנה מאגריט.

אחד מציורו של מאגריט הפרה אף את דמיוני: האיש, הצופה בדמותו במראה ובמקום לראות את פניו, רואה את גבו הוא. ההתבוננות בציור הזה הבהירה לי שייתכן עושר גדול של משמעות התלוי בדמות המתבוננת ובמה שהיא רואה. (היצירה מוגנת בזכויות יוצרים ולכן אין אפשרות להעלותה כאן. הנה פרטיה למי שמוכן לטרוח ולחפשה ברשת: Portrait of Edward James 1937 oil on canvas 79 x 65.6 cm/ Rotterdam, Museum Boymans-van Beunigen ).

בהיותי אישה, ביקשתי לנצל את ההזדמנות ולומר אמירה נשית ואישית. התוצאה הייתה סדרה של אחד עשר ציורי אקריליק על קנבס. בחלקם הם אמירה אישית במסגרת ההיסטוריה הפרטית שלי כאישה, חלקם האחר מאיר את הגורל הנשי. שלושה מתוך אחד עשר הציורים עושים שימוש כפול ביצירתו של מאגריט גם במסגרת, כלומר ציור הראי, וגם במה שמשתקף במסגרת, כלומר האישה – בת דמותי, כשעל פניה חלקים מציוריו של מאגריט: הוורד, האישה מציור "הנאהבים", ו"האונס".

ציור של אושרית מינץ

אין ספק שכל צופה שיביט בציורים אלה יראה דברים התואמים את התנסותו ואת השכלתו. צופה שאינו מודע לקיומו של מאגריט יוכל גם הוא "לקרוא" משמעות מתוך הציורים, אבל זו ודאי תהיה משמעות שונה מזו "שיקרא" הצופה המכיר את יצירותיו של הצייר.

מעניין מאוד יהיה לשמוע את הפרשנויות השונות. אולי כמה מהן תופענה כאן בסיום המאמר מתוך ה"קריאה" שלכם. אשמח לשמוע.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

8 תגובות

  1. אנשים כותבים על יצירתם
    אמנם לא אוביקטיבי
    אבל אין כאן ציונים לשבח
    אלא הסבר מקצועי מה ולמה יצרו
    וזה מעניין

  2. מוסבר יפה וצנוע ומוסיף משהו להשכלה (העממית) שלי באומנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ציור מבט מאחור

צ'אקרות

תרגול תודעה, גוף ונפש

תמונה של צחי

הגדול מכולם

על דינוזאורים, לווייתנים ופטריות ענק

תמונה של איתן

הותר לפרסום…

יש מי שמצטמרר ממילים אלה ויש מי שרותם אותן לצרכיו

מבנה ירוק

בנייה ירוקה

הטרנד שכבש את עולם הבנייה

דילוג לתוכן