ביולי- אוגוסט מארחת גלריית האמנים של קניון רמת אביב 4 אמניות מוכשרות, שירה מושקין, דרורה בר, מיכל ישראל אוחיון ויפה שבת ומציגה את תערוכת: "בציר טוב".
בין התאריכים 10.7-6.8.2019
מפגש עם האמנים המציגים, שיח גלריה בתערוכה ומעגל שירה בהנחיית מוסיקאים רבים (עומר גונן האלה, ליאורה יצחק, אורי יבור ואחרים) יתקיים ביום שני, 22.7.19 בשעה 19.30. הכניסה חופשית
אוצרת התערוכה: איילת אמוראי-בירן
שירה מושקין: אמנית ואוצרת אמריקאית– ישראלית העוסקת בצילום, ציור ומיצב, העובדת ומתגוררת במיתר, ישראל. היא בוגרת (1986) קמרה אובסקורה בית ספר לאמנות, תל אביב, עם תואר ראשון (B.ed, 2004) באמנות וחינוך ותואר שני (M.A. 2011) בתולדות האמנות ואמנות חזותית – אוצרות מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע. מושקין עובדת בעיקר בצילום עם סגנון ישיר המזכיר צילום 'סנאפ-שוט' ומנסה לתפוס את היופי הנמצא בחפצים ובסצנות מהחיים היום יומיים. היא חוקרת את הדרך שבו רגע בנאלי, חולף ומשתנה תדיר הופך לרגע נצחי דרך ההתבוננות המיוחדת של האמנית ותפיסתו בעדשת מצלמתה. שירה עוסקת בעיקר בנושא ההשתקפויות. השתקפות המציאות בזכוכית או במים משקף דימוי הפוך, בדומה להשתקפות במראה. בתוך ההשתקפויות בחיים היום יומיים ניתן לזהות את המוכר, אך הוא שונה. ההשתקפות מייצגת יקום אלטרנטיבי שבו הדברים הפוכים מהעולם המציאותי ומייצרים מעין פנטזיה. במקום שהפנטזיה נוכחת ביחד עם הבנאלי נוצר דימוי בקונטקסט אחר. בפנטזיה ניתן לשכוח לכמה רגעים משגרת היום יום ולחלום. האור, הצל והשכבות הדומות לקולאז' בצילומים המוצגים, מייצרים תחושה של תנועה אשר מביעה את ההתמזגות בין העולם הפיזי לרוחני. החוויה בהתבוננות, בהשתקפות, הינה מעין מדיטציה המרגיעה ובו בזמן ממריצה. אך תמיד מלאה תקווה, ומסייעת להתמודד עם החיים היום יומיים. הפנטזיה אשר נמצאת בהשתקפות הינה מקלט לנפש.
דרורה בר (ציור, שמן על בד): חיה ויוצרת בכפר יהושע, בעמק יזרעאל. בוגרת האקדמיה לאמנות בצלאל, למדה אצל יוסף הירש ויורם רוזוב. בשנת 1986 פתחה סדנה ליצירה בכפר יהושע. הסדנה המשלבת ערב רב ויוצא דופן של טכניקות, חומרים ואמנויות מכל המינים וכל סוגי האוכלוסיות, מילדים ועד קשישים, באים ללמוד בה ולחסות בין כתליה בנוכחות קסמה האינסופי של היצירה. ציירה שנים רבות בפחם, עפרונות, צבעי פסטל ומים ובהמשך בשמן, בהנחייתו של זוהר ישראל. הציגה תערוכות יחיד בגן השלושה, גלריית יפעת, מלון התבור, מרכז קריגר, קסטרא ומקומות נוספים. השתתפה בתערוכות קבוצתיות בבית האמנים בחיפה, מרכז הקונגרסים, קסטרא, העיר רומא ועוד. סגנון הציור שלה הוא פיגורטיבי. מושאי הציור הם לרוב אנשים מוכרים מסביבתה הקרובה, כמו בני משפחה וחברים, אבל יש וגם תמונה מקרית בעיתון מעוררת בה רגש עז המזין את מלאכת הציור שאורכת חודשים שלמים. לעיתים היא מלקטת דמויות מתמונות וסיטואציית שונות, בלתי קשורות, ומחברת ביניהן בטכניקה של פוטומונטאז' או מניחה אותן ברקע ונותנת להן משמעות והקשר חדשים. במהלך העבודה הציור מתפתח בצבע ובצורה ומסתיים ברגע של החלטה אישית, בלי קשר לתוצאה. כך למשל, הציור המתעד את בעלה, הודי, שנשלם עם פטירתו ורק חדי עין ישימו לב שטכנית כביכול איננו גמור.
מיכל ישראל אוחיון (ציור על נייר): חיה ויוצרת בכרכור. "עוד בילדותי אהבתי הגדולה הייתה לשבת לצייר, לצלול לעולם של צורות וצבעים גרם לי אושר גדול. בנערותי למדתי רישום ופיסול במסגרת חוגי הנוער במוזיאון ת"א בביתן הלנה רובינשטיין. המשכתי ללמוד בחוגי המוזיאון ובבית ספר 'אבני' בשעות הערב, גם בתקופת שירותי הצבאי." מספרת האמנית. אוחיון גרה בת"א ולמדה בביה"ס הגבוה לציור בקלישר כשהיא נותנת את המקום הכי רחב בחייה ליצירה. למדה אצל מורים כמו אלימה, יחזקאל ואחרים היו אלו שנים שעיצבו את שפת האומנות עבורה. לכולם היה ברור שזו דרכה, היא היססה, חששה… לאחר מכן טסה ללונדון להתרחק, ללמוד עוד, בעיקר תחריט ולחשוב – אם זו דרכה…. בשובה לאחר שנה בחרה לתת מקום בחייה להקמת משפחה לאימהות, לתהליכי חינוך בעבודה עם ילדים כשהיא רואה בהם מקבילה לעבודה התהליכית באומנות. אוחיון עובדת בחינוך בגיל הרך במסגרות קיבוציות, כבר שנים רבות. חיי הגן, חצר הגרוטאות, ציורי הילדים הפכו לחלק מחייה, ל"חומרים" שמעסיקים ושואבים זמן וכוחות מרובים. לפני כשנתיים לאחר שנשמרה אהבתה על "אש קטנה" כבר לא חששה.., אוחיון נותנת לה מקום ברור, יום ושעה, הצטרפה לקבוצת ציור בהדרכתה של האמנית הדר גד.
"בשנה הראשונה הייתי בי התרגשות גדולה, טלטלה, כאשר הכל מהדהד בי שוב משנות העשרים של חיי, רציתי לשוב ולעסוק רק בזאת יום יום…לא רק לזמן קצוב…. אך הפעם החלטתי, לא הכל או לא כלום, אלא אתחיל בקצב שכרגע הזמן ומציאות חיי מאפשרים…חגגתי עם החומרים, חגגתי ל"דבר" שוב שפה אהובה! אני בד"כ עובדת מתוך צילומים שאני מצלמת בנייד בטיולים עם הילדים בקיבוץ כפר גליקסון, בהליכות בשבילי כרכור, בגינת העציצים שלנו, בזר פרחים על השולחן או בכלים המונחים בבית. בנושאי הצילום והציור יש בחירה בצבר, בפרח ההרדוף, ברקפת, בפיטנגו , שושנת המדבר ובפריחתם מידי שנה מעיין "קריאה" להתבוננות חוזרת המשקפת את התהליך שעברתי מן עונת הפריחה הקודמת. אני עובדת עם אקריליק, פחם, גירים, עפרונות, שמן, צבעי מים ואוהבת את מגע הנייר, בפשטותו וצניעותו. בתהליך העבודה אני עובדת על סידרת עבודות במקביל והסך הכל מייצג איזה שלם שלתחושתי אומר יותר מן העבודה הבודדת כמו לתת עוד מבט עוד "דעה" או זוית התבוננות, נגיעות מכחול ראשוניות פרומות מהווים "סיעור מוחות" מזמין. התערוכה עבורי מייצגת את "השיבה הביתה" ונקודת ציון בה הכל החל לבעבע מחדש רואה בה סוג של יומן (לכן גם משאירה את חורי התלישה ) המשאיר עקבות להירהורי למבטי במהלך השבוע , החודשים, ויותר מכך – ברצוני להשתתף בתערוכה יש משום התחייבות והצהרה אני אמשיך לצייר!!"
יפה שבת (ציור, אקריליק על בד ופיסול בעיסת נייר): האמנית יפה שבת, חיה ויוצרת בחולון. עסקה שנים רבות בחינוך ובטיפול. עם פרישתה החלה לממש את עצמה בעולם האמנות. יפה יוצרת באמנות פלסטית. בעיקר בפיסול בטכניקה של עיסת נייר ובציור אבסטרקטי של צבעי אקריליק על קנבס. יצירותיה שרות שיר הלל לחיים על מורכבותם ומבטאות באופן מדויק ומעניין את מצבי הנפש השונים, מלוות את סערות הנפש, השמחה, העצב והייאוש. יצירותיה מקוריות, ייחודיות ובעלות אמירה. יפה קוראת תיגר על תפיסת היופי הנשית האידאלית הצרה המקובלת בעולם המערבי ומושפעת מחייה האישיים ומהסתכלות רגישה באחר. היצירות מלאות הומור לצד כאבי החיים. יפה הציגה בתערוכות שונות בארץ ואף השתתפה לאחרונה בתערוכה "אומנות ישראלית עכשווית" בגלריית espaiogallery בלונדון. בקטוביץ שבפולין בפסטיבל בינלאומי לאומנות נאיבית, בגינואה שבאיטליה בגלרייה לאומנות SATURA בנושא אומנות ישראלית עכשווית ובמוסקווה LOVE ONLY בגלריית ארט נאיב בחסות העמותה לקידום האומנות בארץ ובחו"ל כמו כן הציגה בתערוכות רבות ברחבי הארץ.
התערוכה תתקיים בקניון רמת אביב בתל אביב, גלריית האמנים, על הקיר החיצוני של קניון רמת אביב, בין "ארקפה" ל"גרנד קפה", איינשטיין 40 רמת אביב.
בין התאריכים 10.7-6.8.2019
הכניסה חופשית בכל ימות השבוע ובכל שעות היממה
