הפירמה בדרך אל העושר

מטרותיה של הפירמה ודרכי מימון
שטרות כסף
צילום: עמוס מרום he.wikipedia.org

כולנו יודעים מהי פירמה, שהרי פירמות מקיפות אותנו בכל תחום של פעילותנו היומיומית, במאמר זה אתייחס לפירמה כאל ארגון המסב תשומות לתפוקות.

תשומות מסוימות הן בשליטת הפירמה ואחרות מחוץ לשליטתה, תפוקת הפירמה מספקת משוב המשפיע על החלטות עתידיות לגבי תשומות שבשליטת הפירמה.

מימון והשאת רווחים: לפירמה ישנן מטרות המוגדרות ככלכליות ומטרות המוגדרות כלא כלכליות, פירמה אשר מטרתה להשיא את רווחיה ו/או את ערכה הכספי היא פירמה אשר מטרותיה כלכליות. באופן כללי ניתן לומר שעל מנת שפירמה תשיג את מטרותיה עליה לבצע פעילויות אשר ישפרו את הרווחיות שלה.

התיאוריה הכלכלית הניאו-קלאסית של הפירמה מניחה שכל פירמה קיימת למטרה אחת והיא השאת רווחים. גם המחוקק במדינת ישראל טוען בחוק החברות התשנ"ט 1999 תקנה 11, כי: "תכלית החברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה".

דוגמה לפירמה שאינה כלכלית – מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח), גם מלכ"ר, כמו פירמה, צריך לבצע פעולות אחדות, למשל, לנהל כספים, לגייס כספים ולהשקיע אותם בצורה חכמה, אולם ההבדל המרכזי ביניהם הנו שבמלכ"ר ההכנסות חוזרות פנימה כדי לשמש לפעילותו, ואילו בפירמה ההכנסות גם חוזרות פנימה וגם יוצאות החוצה לבעלי המניות.

אם פירמה כוללת כמה מחלקות יכול להיווצר מצב שחלקן מרוויחות וחלקן מפסידות, הפירמה יכולה לפעול לאורך זמן רק אם היא רווחית (כל הפירמה ולא מחלקה ספציפית), עם זאת סגירת המחלקות המפסידות יכול להגדיל, במצבים מסוימים, את רווחיות הפירמה.

כדי להגדיל את רווחיותה יכולה הפירמה גם לצמצם הוצאות, להתמזג ולהשקיע בציוד.

ברוב המקרים הרווחיות תגדל רק בעתיד ואילו בטווח הקצר יכול להיגרם הפסד. לדוגמה, נניח שחברה מפטרת שלושה עובדים. על מנת להמשיך ולייצר רכשה החברה מכונה שאמורה לייצר תפוקה גדולה יותר משלושת העובדים גם יחד, ייתכן שבאותה שנה ייווצר הפסד, משום שהיו הוצאות לקניית המכונה, אולם בעתיד סביר להניח שייווצר לחברה רווח.

דוגמה נוספת: השקעה במחקר ופיתוח עשויה להגדיל את הרווחיות בעתיד, אולם בטווח הקצר ההשקעה מקטינה את הרווח.

מטרת הפירמה המקובלת בתורת המימון היא השאת ערך הפירמה לבעליה או לחלופין השאת עושר, עושר מוגדר כערך הנוכחי הנקי של הפירמה, במקום להתמקד ברווחים ללא התחשבות בגורמי סיכון וזמן, מושפע הערך הנוכחי של הפירמה מעיתוי הרווחים ומהסיכון הטמון בהם.

שלושה מעגלי שווקים שונים מבחינת המימון מול הפירמה:

  1. שוק המוצרים – זהו השוק שבו הפירמה מוכרת את מוצריה, ובו מתחריה מנסים למכור מוצרים מקבילים.
  2. שוק השירותים והסחורות – השוק שבו הפירמה רוכשת את גורמי הייצור לייצור מוצריה (חומרי גלם, עובדים, מכונות).
  3. שוק הכסף – שוק המספק מקורות למימון פעילויות ולחלוקת רווחי הפירמה.בחלק מהמקרים תנסה הפירמה להשיג אמצעי מימון דרך צד שלישי. ישנן דרכים אחדות להשגת אמצעי מימון דרך צד שלישי, אציין שתי דרכים עיקריות:הון עצמי: לדוגמה, משקיעים – אלו ישקיעו כסף בחברה ובתמורה יקבלו מניות, כלומר המשקיעים הופכים להיות בעלים של החברה.  הון זר: לדוגמה, הלוואה – הלוואה היא סוג של חוב, החברה מקבלת כסף ולאחר תקופה עליה להחזירו, בדרך כלל בתוספת ריבית; אגרות חוב – דרך זו דומה להלוואות, מקבלים כסף בתחילת התקופה, ובסופה יש להחזיר את הסכום בתוספת ריבית.

לסיכום: מטרת הניהול הפיננסי של הפירמה היא להשיא את העושר לבעלי הפירמה או את ערך הפירמה, כאשר הערך הוא פונקציה של זרם מזומנים צפוי והסיכון הכרוך בו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. המאמר של הד"ר הוא סוג של שיעור אקדמי מעייף עם אוסף קלישאות.

  2. מה כותב הד"ר רו"ח זיו: שפירמה זה עסק שמטרתו להרוויח כסף ולחלק חלק ממנו לבעלי הבית. ממש כמו לספר לנו שכשהשמש זורחת מתחיל היום.

  3. יתכן שבעלי חברה מחפשים את הנפח או את החזון בכדי למכור ולעשות אקזיט.

  4. הנפקות ואג"ח התבררו לדעתי כדרך הכי קלה להביא הכי הרבה כסף מציבור משקיעים וממוסדיים שעל כולם אפשר לעבוד די בקלות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יאיר

שירה

שיר