לכל אחד צריכה להיות הזכות לרכוש השכלה ולראות עצמו מממש את עצמו, את יכולותיו ואת מאוויו. זה אולי המצב הצהרתית ותיאורטית, אולם ברור כי יש קבוצות באוכלוסייה שלא זוכות לכך ועוד כאלה שלא מצליחים להתקבל לתחומים שיכלו להצליח בהם.
לימודים אקדמיים לכולם תוך שמירה על מדדי איכות ההשכלה צריכים להיות אינטרס גם של החברה ושל המדינה. אדם המממש את יכולותיו ואת רצונותיו הופך לאדם טוב יותר, שמח יותר, מסופק יותר ובכך לפרט טוב יותר בחברה ולאזרח טוב יותר, מועיל יותר ו"כלכלי" יותר. אנשים מרוצים ומסופקים יותר מייצרים חברה טובה וחזקה יותר מכל הבחינות – ערכית-מוסרית, חברתית וכלכלית.
אם מסכימים על כך, יש לערוך חשיבה מחודשת בנוגע למבנה ההשכלה הגבוהה בישראל ולהתנהלותה.
מאז מהפכת המכללות והנגשת מערכת ההשכלה הגבוהה לקבוצות אוכלוסייה אשר עד אז הודרו ממנה או לא מצאו בה את מקומם, מערכת ההשכלה הגבוהה שקטה על שמריה. היא לא המשיכה לקדם את שילובן של אוכלוסיות נוספות, ורבים עדיין אינם רוכשים השכלה גבוהה. עמידה במקום, בוודאי בעניינים אלה, היא למעשה הליכה אחורה. את זה חייבים לתקן.
מערכת ההשכלה הגבוהה, ככלל, חייבת לראות לה למטרה לקבל כל אדם אשר מעוניין לרכוש השכלה גבוהה. המצב היום בעייתי – מערכת ההשכלה הגבוהה בעצם מדירה משעריה, גם אם לא במכוון, קבוצות לא מבוטלות בחברה הישראלית, שלא יכולות להתקבל או שחושבות שלא יכולות להתקבל.
במצב הקיים, לבד מההפסד האישי, החברה מפסידה את כל הטוב שניתן להפיק מאנשים משכילים, ממומשים ומסופקים. הפסד מוסרי-ערכי, הפסד חברתי והפסד כלכלי.
כל אחד צריך ללמוד אם הוא רוצה, אך ברור שלא כל אחד יכול ללמוד כל נושא וכל תחום. לכן בנו במערכת ההשכלה הגבוהה כלים שמנסים לנבא יכולת הצלחה בלימודים ולכן מגבילים קבלה ללימודים על פי קריטריונים כמותיים. אך היום ברור שהכלים לניבוי אינם טובים דיים והם מפלים לרעה קבוצות מסוימות באוכלוסייה, או אם תרצו – מפלים לטובה את בני התרבות המערבית.
הבעיה היא שמי שעומדים מאחורי הכלי אינם רוצים לשנות אותו בטענות מטענות שונות, ברובן אליטיסטיות. אמנם בעולם המערבי כך מקובל, אך אין בכך הצדקה לשימור מנגנון בעייתי. רצוי לזכור כי אנשי ההשכלה הגבוהה ניסו בכל כוחם לטרפד את הקמת המכללות, בטיעונים דומים.
הכלי הפסיכומטרי הוא כלי מוגבל מאוד ותלוי תרבות, כלי שעושה סטנדרטיזציה. לכן הוא כלי שמייצר עיוותים בקבלה ללימודים, במיוחד לתחומים המבוקשים והאליטיסטיים. עיקר פעולתו של הכלי הפסיכומטרי היא יצירת שוק מיותר ולא פרודוקטיבי בעליל – שוק לימודי הפסיכומטרי. לשם מה לגרום הוצאה כספית גבוהה לצעירים הלומדים לפסיכומטרי? יש כאן פגיעה במי שאינו יכול להרשות לעצמו את הלימוד מבחינה כלכלית או מבחינת זמן העומד לרשותו.
אם מישהו הצליח לשפר את ציון הפסיכומטרי שלו ולהתקבל לתחום לימודים שקודם לכן לא הצליח להתקבל אליו, ברור שמשהו כאן לא תקין. הפסיכומטרי אמור לנבא פוטנציאל, אך הפוטנציאל היה קיים גם לפני קורס ההכנה. מה שהשתנה הוא הידע שנרכש בקורס ואשר לא יתרום לנבחן בלימודיו. על כן יש למצוא דרך לזהות את הפוטנציאל הקיים ולפיו לקבל ללימודים.
מערכת ההשכלה הגבוהה צריכה להשתנות כדי לאפשר ליותר להתקבל ללימודים גבוהים ולמצוא את הכלים למיון, סינון ובחירה של המתאימים. הבחירה צריכה להיות עניינית, ספציפית לתחום הלימודים המבוקש, ולא כלי סטנדרטי המכליל את כולם ובהכרח פוגע ברבים. המדדים לקבלה ללימודי רפואה, הנדסה, מחשבים, פסיכולוגיה, משפטים וכדומה צריכים להיות שונים ותואמים את צורכי החוגים והפקולטות השונות.
יתרה מכך, האם המבנה הקיים של ההשכלה הגבוהה, של תואר ראשון, שני ושלישי, הוא המבנה שצריך להמשיך להתקיים?
עם הקמת המכללות נבנתה, במתכוון או שלא במתכוון, מערכת בעלת שני ראשים: ראש אחד – המכללות – הוא הראש שמכשיר סטודנטים לתואר ראשון ומעניק מעין כלי מקצועי להמשך החיים הבוגרים. הראש השני – אוניברסיטאות המחקר – הוא הראש שמכשיר חוקרים אקדמיים, בד בבד עם לימודים לתואר ראשון, כהמשך למה שהיה לפני הקמת המכללות.
אולי הגיע הזמן לחשוב שוב, באופן מושכל ולטובת הסטודנטים לעתיד ולא לטובת המערכת הקיימת, אם המבנה בצורתו הנוכחית רצוי ואם הוא מיטבי. נקודת הפתיחה לכל חשיבה צריכה להיות שכל מי שרוצה ללמוד יוכל ללמוד.
דרך אפשרית אחת היא להפוך את התואר הראשון לבית ספר מקדים. לבית ספר זה יוכלו כולם להתקבל ודרכו ייעשו המיונים, שיהיו ענייניים ומדויקים יותר ובעיקר הוגנים.
ברור מאליו שלא כל מי שרוצה ללמוד הנדסה יש לו הכלים ללמוד הנדסה ולעסוק במקצוע. לא כולם, ואולי רק חלק קטן באוכלוסייה, מחזיקים בכישורים לתכנן גשר או לווין או מכשיר MRI. איך נזהה את המתאימים? המבחן הפסיכומטרי הנהוג היום הוא כלי שמייצר סטנדרטיזציה במקום לייצר שונות גבוהה בין כל מי שרוצה ללמוד. המבחן הפסיכומטרי אינו מתייחס לתחום הלימודים הרצוי ואינו מביא בחשבון את התרבות שממנה מגיע המועמד ללימודים.
לכן כלי הבחירה צריכים להתאים לאופי הנלמד ולכן הם צריכים להיות ספציפיים, על מנת שיוכלו לזהות את האנשים המתאימים ולאתר גם את אלה שבמבט ראשון לא נראים מתאימים. האם המהנדס שעליו דיברנו צריך להיות בעל ידע במקצועות ההומניים כדי שיוכל לתכנן את הגשר היטב? אולי היינו מעדיפים שיהיה לו ידע כזה, אך זה אינו ממין העניין ליכולתו ללמוד ולקבלתו ללימודים.
עוד דרך אפשרית הוגנת וערכית לקבלה ללימודים גבוהים היא לקבל את כל מי שנרשם לתקופה מוגבלת, כדי שיוכל להראות כי הוא אכן יכול ללמוד לימודים אקדמיים. תקופת הלימודים תהיה שנתיים וזאת בתחום המבוקש, ולא לימודים כלליים כנהוג בלימודי מכינות, שכופות סטנדרטיזציה מיותרת. נראה שיש התחלה של מכינות מהסוג הזה, ורצוי להרחיבן לכל מערכת ההשכלה הגבוהה. לימודים אלה יהיו מעין בית ספר מקדים ללימודי רפואה, משפטים, הנדסה וכדומה, על פי התכנים והכלים הנדרשים בכל תחום. על מנת לצמצם עלויות, לימודים אלה לא יכללו מעבדות, סדנאות וכדומה.
על מנת לא לקפח את אלה שברור שמתאימים ואשר הראו יכולות בלימודי בית הספר שלהם, הם יוכלו להתקבל ללא הלימודים המקדימים הללו. כך לא נקפח את מי שהשקיע ולמד בעבר ולא נפספס את אלה שמסיבות שונות לא הצליחו למצות את יכולותיהם בשלב מוקדם של חייהם.
כך נרוויח אוכלוסיות אשר הודרו עד היום מלימודים אקדמיים. רווח שהוא רווח אישי ללומדים ורווח לחברה ולמדינה.
19 תגובות
המכללות מאפשרות לאנשים עובדים ללמוד ולעבוד וכך להתפרנס במהלך עבודתם. דבר שקשה להשגה באוניברסיטאות.
גם האוניברסיטאות יכולות לבנות תוכניות גמישות.
אבל לא זה העניין. צריך לבנות מערך קבלה שוויוני ומכיל יותר כך שכל מי שרוצה יוכל ללמוד באוניברסיטה או במכללה
גם כך המכללות הורידו את הרמה והאוניברסיטאות בעקבותיהם. אתה רוצה להוריד הכל לגמרי?
בשום פנים ואופן לא זילות ההשכלה. אף אחד לא קובע לאוניברסיטאות באיזו רמה ללמד!
אולי גם נציע שלא כל הילדים ילמדו בגלל הורדת הרמה?
יש דרכים לשמור על הרמה ולתת אפשרות לכול מי שרוצה ללמוד.
לכולם זכות למימוש עצמי. מי אנחנו שנמנע זאת מהם. תפקידנו הוא למצוא את הדרכים לעשות זאת לא להמנע מכך.
יש אמת בדברי עוזר ההוראה.
אכן יש גם אליטיזם. למה די? אליטיזם היא לא בהכרח תופעה שלילית.
יש בישראל 68 מוסדות אקדמיים. מתוכם 8 מוסדות מחקר ו- 60 מכללות.
יש בישראל יותר מ- 300 אלף סטודנטים.
האם לא מוליכים אותם שולל?
האם חלקם יכול למצוא את מקומו בחברה ולהתפרנס אם בידו תעודת בוגר מכללה?
האם האוניברסיטאות שצריכות להתחרות עם המכללות לא "מתיישרות" כלפי מטה כדי למשוך תלמידים אליהן?
האם לא ממציאים "קורסים מקוונים" שאינם אלא לעג וקלס ללימוד וסיעור מוחות אקדמי?
האם מוסד מכובד (חיקוי לאקדמיה)במרכז הארץ לא גובה שכר לימוד מופקע בעליל תמורת אשליית איכות אקדמית?
נשאלת שאלה – מה תפקיד האקדמיה?
בייחוד במדינה דלת משאבי טבע כבמדינת ישראל?
ובכן –
בראש וראשונה לעסוק במחקר מתקדם ופורץ דרך במדע וטכנולוגי. כמובן להכשיר את המדענים לעיסוק זה. לטפח אליטה אקדמית ולשמור על מקומה בשורה הראשונה של המדע העולמי.
לאחר מכן יכולה האקדמיה ליטול על עצמה תפקידים נוספים.
אליטיזם הוא שלילי כאשר כוונתו להדיר אוכלוסיות, כאשר הטיעון הוא שאין מספיק מקום לכולם או שאין צורך בכל כך הרבה משכילים.
מוסדות המחקר צריכים לשמור על רמה גבוהה אין ויכוח. לכן אינם צריכים לקפח את הרמה בתחרות עם המכללות.
באופן עקרוני יש לאפשר לכולם ללמוד ובהחלט רצוי לא להשלות אף אחד. אין כאן סתירה. אנשים מבוגרים ומוסדות אחראיים צריכים לספק את המינון הנכון.
המכללות הוקמו כדי להנגיש השכלה גבוהה לציבור רחב יותר אין זה אומר שכולם באותה רמה. לזה כיוונתי במאמר צריכה להיות חשיבה חדשה על אופי ההשכלה הגבוהה. אולי האוניברסיטאות גדולות מדי. לא צריך לחשוש מהגדלת מספר הלומדים בלימודים גבוהים. כפי שציינת מדינת ישראל דלה במשאבי טבע ולכן צריכה לטפח את המשאב האנושי ולכן להרחיב את מעגל הלומדים – תוך הקפדה על איכויות – וזה תפקידה של המועצה להשכלה גבוהה.
הבינתחומי והמכללה למנהל ואחרות בוודאי לא הורידו את הרמה. לחלקן נרשמים סטודנטים רבים שהיו יכולים ללמוד בכל אוניברסיטה ללא בעיות קבלה.
אכן כך! ובכל מקרה צריכה להמצא הדרך לאפשר ליותר ללמוד. אילו רק פרנסי ההשכלה הגבוהה היו מחליטים שכך צריך אפשר היה להגיע לפתרון משביע רצון. אילו יו"ר המועצה להשכלה גבוהה- שר החינוך – היה מקדיש לזה זמן במקום למלחמות פוליטיות במועצה היינו מגיעים רחוק.
אכן אנו מחויבים לחשיבה מחודשת בנושא וטוב שד"ר ענבר מעלה את הנושא. יש דילמה כמובן: מצד אחד לא רוצים לעשות זילות של המערכת האקדמית ומעוניינים להכשיר באקדמיה רק אנשים מקצועיים שמסוגלים לעמוד בעקרונות המקצועיות וההגינות ולהיות פרודוקטיביים בחברה, מצד שני כן רוצים לאפשר לכל אחד ללמוד ולהגשים את חלומו וייעודו. מי ימצא את הדרך המתאימה לסינון וקבלה של סטודנטים ללימודים? מה המשמעות הכלכלית של צעדים אלו? גם זו שאלה שיש לבחון במסגרת הצעתו של ד"ר ענבר.זה האתגר…קדימה ד"ר ענבר ואחרים בתחומו, מצאו את הדרך, נשקול אותה ונאמץ בהתאם לטובת כל שוחרי ההשכלה בארץ.
לא צריך במדינה הרבה מידי בוגרי אקדמיה, צריך טכנאי בניין, טכנאי מחשבים, הנדסאי טקסטיל, מומחי צנרת, הנדסאי בניין וכדומה. תראו כמה כסף אנשים כאלה מרוויחים באירופה ואיזה עבודה ותפוקה הם עושים.
אולי אתה צודק בעניין הצרכים אבל מה הקשר לתנאי הקבלה המעוותים והמדירים?
לאף אחד אין זכות למנוע מאדם לממש עצמו כפי רצונו. המדינה יכולה לקדם את כל המקצועות שאתה מציין אבל לא על ידי חסימה של המוסדות להשכלה גבוהה.
נכבדי,
האם ראית את הכתבה בידיעות אחרונות של היום על המכללות?
ראית מה גובה שכר הלימוד בחלק מהמכללות לעומת האוניברסיטאות?
כך מעודדים נגישות להשכלה?
אולי כך עושים אפרטהייד?
בבין תחומי 40 אלף לשנת לימודים.
נכון – בינתחומי לעשירים.
מקום נהדר למצוא בן\בת זוג עשירים.
לכן זה שווה את הכסף.
בזמן הפנוי גם לומדים קצת.
זו אשליה אקדמית. מישהו עושה מזה הרבה כסף.
ובמכללות האחרות שפורסמו – 30 אלף, 25 אלף. זה עידוד לכל מי שרוצה השכלה?
צריך להקטין את מספר המכללות מ- 60 ל- 30. לגבות בהן שכר לימוד כמו באוניברסיטאות. לסגור כליל את הקורסים המקוונים. ללמד קורסים
פרונטליים. להרבות בסמינרים. להוקיע העתקת עבודות ומסחר בציונים. לתת יותר ערך לתואר בוגר של מכללה.
זו האמת ד"ר ענבר.
כך ננגיש את האקדמיה לציבור.
כך גם נשמור על הרמה.
תודה על התגובה. אני מסכים עם רובה. לחלק הראשון, ראיתי את הכתבה ראיתי גם שח"כ אראל מרגלית רוצה לקבוע מגבלות על גובה שכר הלימוד במכללות. לא ברור לי על איזה בסיס אילה מכללות לא מתוקצבות! בכל מקרה זה לא הפתרון. המדינה צריכה לדאוג שבמוסדות המתוקצבים יוכלו ללמוד אלה שרוצים ויכולים. על כן יש לפתוח את תנאי הקבלה כך שיהיו הוגנים ותואמים ולא ממינים ומדירים קבוצות שלמות שרוצות ויכולות.יש מקום לצמצום מספר המכללות אך לא כדי לצמצם את מספר הסטודנטים. להיפך יש להגדיל את מספר הסטודנטים.
שמירה על הרמה איננה מניעה של קבלה אלא טיפול בצורת הלימוד ובדרישות. הרמה יורדת משום שהדרישות יורדות. זה נובע בגלל שהשיטה יוצרת תחרות על הסטודנטים ולכן מורידים את הרמה לרצות את הסטודנטים. הסטודנטים מסוגלים ליותר פשוט לא דורשים מהם יותר!
במחלקה למשפטים
לא עשו להם כלום
הרמה מתדרדרת
נושא לימוד משפטים הוא בעיה ייחודית שהמועצה להשכלה גבוהה צריכה לטפל בה. בשל הביקוש הגדול יש ניצול ציני של מוסדות מסויימים לקבל כל אחד כדי להרוויח כסף. זה לא אומר שכל השדה פרוץ. בסוגיה זו יש להתמודד בצורה ספציפית וכן לקבוע סטנדרטים של רמה. מעבר לזה תנאי הקבלה צריכים להשתנות!
דווקא נושא המשפטים נפתר יותר טוב מנושאי הלימודים האחרים כיוון שעל מנת להיות עו"ד צריך לעבור את בחינות הלשכה וכך מנפים את החלשים – בעיקר בוגרי המכללות. האם ידוע לך כמה בוגרי מכללות במשפטים מסתובבים עם נייר ביד ולא מוצאים מקום לסטאז'?
פשוט עבדו עליהם ושתו את הכסף שלא היה להם.
ושאתה אומר שתנאי הקבלה צריכים להשתנות – מה בדיוק אתה מציע?
זה לא חכמה לזרוק רעיון סתמי מבלי לפרט.
ועוד דבר – הוזמנתי להרצות באחד "ממוסדות הפריפריה". בשל "צנעת הפרט" לא אסגיר את שם המקום. הרגשתי באופן מפורש בהבדל בין הסטודנטים במקום לבין סטודנטים באוניברסיטה. אני לא מהסס לומר עד כדי קושי בהבנת הנשמע.
הדברים ידועים לכל מי ש"חי בשטח".
שלא יהיה ספק – אני בעד מתן השכלה לכל מי שרוצה בכך. אבל כל זה צריך להיות מנותק מאוניברסיטאות המחקר, לא מנוהל ומתוקצב על ידי אותה ועדה ולא על חשבון אותם תקציבים אלטרנטיביים.
האקדמיה חייבת לשאוף למצוינות. מצידי אפשר לקרוא לכך אליטיזם. אין לזה, ולא צריך להיות לזה קשר עם השכלה לעם.
לגבי משפטים – לא עבדו על אף אחד. כבר שנים ידוע לכל שבישראל יש עודף של בוגרי משפטים. אנשים מבוגרים עשו את החשבון שלהם ולמדו. גם אם לא עוסקים בעריכת דין זה לא בזבוז זמן ומאמץ הלימודים האלה קידמו אותם ויכולים להיות מנוצלים לתחומים אחרים.
לגבי הקבלה המאמר כן מציע פתרונות אם כי לא היה מקום לפרט. אפשר לקבל ללימודי קדם. צריך למצוא כלים שאינם נותנים יתרון לקבוצת אוכלוסייה מסוימת.
לגבי אוניברסיטאות המחקר – ציינתי כי המצב הקיים של רדיפה אחרי כמות במקום איכות אינו טוב. השיטה של תקצוב על פי ראש מעוותת את תנאי הקבלה משום שכולם רוצים לקבל כמה שיותר. התקצוב צריך להיות דיפרנציאלי על פי עלויות ואיכות.
כוונתי במאמר בעיקר הייתה לעורר דיון. נראה שבמקרה זה יש הצלחה מסויימת אם כי לא מספקת
והעלאת הרמה והדרישות של האוניברסיטאות. לכל האחרים יש ליצור מסגרות השכלה והכשרה אחרות שיביאו יותר תועלת מאשר תוארי סרק.
אין תארי סרק. כמובן שיש לשמור על רמה וגם התייחסתי לכך.
הנקודה העיקרית היא שמפספסים קבוצות אוכלוסייה שיכולות להצליח בשל תנאי קבלה מעוותים ומדירים.