החינוך תמיד בראש מעיינינו, אבל לא כשהוא נגדנו

אוניברסיטה ערבית בישראל – כן או לא
תמונה של גדעון
ד"ר גדעון שניר

החברה הערבית בישראל מקדישה תשומת לב רבה לקידום ההשכלה בשורותיה, וניתן לציין שבהצלחה מרובה. שיעור הסטודנטים הערבים היום משתווה לזה של היהודים, אם לא גדול יותר, ביחס לחלקם באוכלוסייה. ערביי ישראל אינם מסתפקים בלימודים במכללות הפזורות בעיירות הערביות (כמו סחנין, באקה אל-גרבייה, אלקסאמי ועוד). השתתפותם ניכרת באוניברסיטאות בישראל, אך קרוב למחציתם לומדים באוניברסיטאות הפלסטיניות בגדה ובירדן ואחרים פונים לימודים גבוהים (רפואה ולימודים פרא-רפואיים) במדינות מזרח אירופה ובמוסדות אחרים.

בעיקרון מדינת ישראל תומכת במגמה להגברת ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית ומעודדת אותה בהנחה שריבוי השכלה יגביר את השתתפותם של ערביי ישראל, נשים וגברים, בשוק העבודה במגוון מקצועות מתקדמים, יקדם את השתלבותם בחיי המדינה, ערכיה ותרבותה כאזרחים מן המניין, ואף בתקווה שהם יהוו גשר מחבר בין ישראל ופלסטין.

כחלק ממגמה זו מנהיגות החברה הערבית מנסה זה שנים לשכנע את הממשלה לאפשר את פתיחתה של אוניברסיטה ערבית/מוסלמית בישראל – עד כה ללא הצלחה. בין הנימוקים בעד נשמעת הטענה כי "החינוך הוא זכות לגיטימית הנתונה לכל אדם באשר הוא, לבחור את סוג החינוך המתאים לו והאפשרות לאנשים וקבוצות להקים מוסדות חינוך פרטיים התואמים את האוריינטציה הלאומית, התרבותית והדתית שלהם, ובלבד שהם כפופים לפיקוח מדינתי ולהסדרה" – כך על פי אמנת האו"ם. נוסף לכך, המצדדים טוענים כי אוניברסיטה ערבית תשפר את הנגישות של ההשכלה הגבוהה לבני ובנות החברה הערבית וכך תקדם את השתלבותם החברתית והכלכלית במדינה.

מנגד, המועצה להשכלה גבוהה טוענת שאוניברסיטה ערבית תשפיע לשלילה על המיעוט הערבי בכך שתחמיר את הניכור ואת בדידותו בחברה הישראלית. לכך מצטרפת עמדת גורמים ביטחוניים ולאומיים המעלים את החשש שאוניברסיטה כזאת תהפוך לקן של התנגדות פוליטית, כפי שמתרחש במוסדות להשכלה גבוהה שהוקמו ביהודה ושומרון ובעזה, וחמור מכך, הקמת אוניברסיטה ייעודית תקבל אופי של תביעה לאוטונומיה תרבותית, פוליטית וטריטוריאלית.

לגבי הטיעון ל"זכות  לגיטימית" נטען כי ההזדהות המוצהרת של מנהיגות החברה הערבית עם האינטרס הלאומני המוסלמי האנטי-ציוני מעידה על כוונות שאינן עומדות בקנה אחד עם טובת המדינה וכלל אזרחיה. פרעות מאי 2021 ותגובות ההזדהות עם פעולות הטרור המוסלמי מצד תאי הסטודנטים הערביים באוניברסיטאות הישראליות – אלה מרחיקות עוד יותר את ההיתכנות של מימוש הרעיון, שהרי לא סביר שמדינה שבה מיעוט אתני מזדהה עם אויביה תתיר התארגנות שנויה במחלוקת.

סוגיה זו מציבה את מדינת ישראל בקונפליקט אידאולוגי ופרגמטי כאחד. מצד אחד הלימוד וההשכלה הם ערך יסוד בתרבות העם היהודי לדורותיו, ולא יעלה על הדעת שמדינת היהודים תמנע הרחבת השכלה של מי מאזרחיה. מנגד, צרכיה הביטחוניים מחייבים זהירות. שתי בעיות עיקריות ניצבות בפנינו:

ראשית, תנאי הקבלה המחמירים לאקדמיה בישראל מהווים מגבלה מהותית לערביי ישראל. הם מעדיפים לפנות למוסדות הרשות הפלסטינית, שתנאי הקבלה שלהם נוחים הרבה יותר, גם מבחינת השפה ותרבות האם, ושמספקים גם תמריצים כלכליים. אף שרמת הלימודים נמוכה מהסטנדרט המקובל, המל"ג נוטה לקבל את תעודות ההסמכה של הבוגרים והם יכולים להשתמש בהן כדי להתקבל לעבודה בישראל ללא הסמכה נוספת במסגרת מוסד ישראלי.

שנית, במסגרת הלימודים ברש"פ הסטודנטים נחשפים לתעמולה אנטי-ישראלית קיצונית, וזו מתבטאת בהמשך בהקצנת עמדות דתיות ולאומניות אנטי-ישראליות ובמוכנות להשתתף בפעולות איבה וטרור בתוך מדינת ישראל – למשל רצח ארבעת הישראלים בבאר שבע בידי המורה הבדווי מהישוב חורה שבנגב, שרכש את הסמכתו להוראה במוסד מתאים בחברון שאושר על ידי המל"ג.

לסיכום, במדינה נורמלית יותר לא היה קושי מיוחד לממש את הרעיון ולהקים אוניברסיטה ערבית/מוסלמית. אך במצב שבו המדינה נמצאת מאז קיומה במאבק הישרדות יום-יומי נגד כוחות עוינים מבפנים ומבחוץ, נדרשת חובת הזהירות. עם זאת, יש דרכים לצמצם נזקים אפשריים:

– איסור גורף על יציאת ערביי ישראל לתחומי הרש"פ – כיום הם יכולים לעשות זאת אך ליהודים אסור.

– אי הכרה בתעודות הסמכה מטעם אוניברסיטאות ברש"פ שתכני הלימוד בהם אנטי-ישראליים.

– מתן הקלות בתנאי הקבלה לאוניברסיטאות בישראל, כולל סבסוד תשלומים והוצאות מגורים.

– איסור הקמת תאי תעמולה אנטי-ישראליים של מפלגות אנטי-ציוניות בתוך המוסדות האקדמיים בישראל.

אין ספק שכל ההצעות האלו יזכו לביקורת קטלנית מצד העולם כולו, שיתווספו לגינויים הרגילים על  "אפרטהייד, טיהור אתני, פשיזם, גזענות". גם אם תותר פתיחת אוניברסיטה ערבית/מוסלמית בישראל, תחת בקרה קפדנית מתחייבת על תכני הלימוד ותוך מניעה של הקמת תאי תעמולה וטרור אנטי-ישראליים – ישראל תהיה שרויה במאבק מתמיד עם החברה הערבית החותרת לאוטונומיה, ולא תוכל להתחמק מגינויים מצד כל ארגוני "הזכויות" בארץ ומחוצה לה.

סביר להניח שמנסחי אמנת האו"ם לגבי הלגיטימיות של  החינוך הייחודי לא העלו על דעתם את האפשרות שקיים מיעוט אתני המזדהה בגלוי עם מגמות השואפות לחסל את המדינה המארחת ולהשתלט עליה, והניחו שפיקוח ממשלתי ימנע תופעה כזו – אלא שזה לא עומד במבחן המציאות שלנו.

הציבור מוזמן  להביע דעתו בנושא.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

22 תגובות

  1. כל מה שבניגוד לחוק צריך לגרור עונש משמעותי ויותר מכך. מה שבמסגרת החוק, מותר

    1. אביגיל – תשובך חשובה אך ראויה להבהרה. ראשית היא נכונה לכול דבר בחיינו, אבל במקרה הנדון היכן את רואה בעיה שהחוקים הקיימים מתקשים להתמודד עם צורך מסוים? ואולי צריך לשנות חוקים מסוימים אם אין בהם כדי לפתור בעיה מסוימת

  2. האוניברסיטאות בארץ פתוחות לערבים אם הקלה ניכרת בתנאי הקבלה. אם תכנס לקמפוס אוניברסיטת בן גוריון תראה שבין הבנינים מסתובבות יותר סטודנטיות ערביות מיהודיות. לגבי סטודנטים מהמין החזק אי אפשר לקבוע כי הם לא לבושים אחרת מהיהודים. גם חברי סגל ערבים לא חסרים ולפי מיטב ידיעתי יש חברי סגל רבים ערבים גם באוניברסיטת חיפה. האם אוניברסיטה ערבית בארץ תהיה פתוחה ליהודים, הן כסטודנטים והן כחברי סגל? ומה תהיה שפת ההוראה? אם שפת ההוראה תהיה ערבית ייקשה על הבוגרים להשתלב בשוק העבודה בארץ. אבל אם רוצים לייצר אקדמאים שיעבדו במגזר הערבי בארץ או יהגרו לירדן ולמצרים אפשר ללמד בערבית. כל מה שכתבתי בלשון זכר חל גם על נקבות (כמו בעשרת הדברות).

    1. נכון מאד. יש גם סטודנטיות ערביות שלא מזהות את עצמן עם לבוש מסורתי. בגדול יש הרבה יותר סטודנטיות ערביות מאשר סטודנטים ערבים. יש למצב זה תוצאות לוואי – פחיתה בילודה במגזר הערבי, נישואין יותר מאוחרים בקרב הערביות הצעירות, כולל קושי הולך ומתעצם למציאת בעלים מתאימים. מתוך שיחות עם ערבים, כולל סטודנטים גברים, הם לא מחפשים אקדמאית שתהיה שותפה בהחלטות משפחתיות. גם המוהר במקרים כאלה הוא הרבה יותר גבוה. ככלל הגברים הערבים מחפשים נשים "צנועות" ביתיות, שתלדנה ילדים ו"תכבדנה" את הבית.

    2. אכן, האוניברסיטאות בישראל כולל הטכניון פתוחים לערביי ישראל כמו לכול אזרח אחר. אך עדיין רבים מצעירי הערבים מתקשים להתמודד גם עם תנאי הכניסה המקלים עקב חולשת תכנית הלימודים בבתי הספר התיכוניים בכול התחומים כולל עברית ובמיוחד המבחן הפסיכומטרי בטענה שהבדלי התרבות מפלים אותם לרעה. אלו הם טענות התומכים באוניברסיטה ערבית/מוסלמית, וגם בטענות המתנגדים לכך כפי שציינת נכונה. אינני יודע בדיוק מה קורה באוניברסיטת סורבון או באיטליה והונגריה- הסטודנטים הפלסטינים הבאים לשם אינם דורשים הקלות בגלל הבדלי שפות ותרבות, התירוץ הזה תופס רק בקרב ערבים ילדי ישראל…

  3. ברגע שהתחילו עם מכללות דתיות, וקמפוסים חרדיים מופרדים לפי מגדר, נוצר בעצם תקדים

    1. שאול- המכללות הם דבר אחר, באותה מידה כמו לחרדים- ישנן מכללות בערים הערביות בישראל כמו סכנין, בקה- אל-גרבייה, נצרת ואחרים- בעיקר הסמכה להוראה. הדרישה שלהם היא לאוניברסיטה ערבית שהיא הרמה האקדמית הגבוהה ביותר

  4. יש לתמוך בהקמת אוניברסיטה ערבית בישראל. אם אוניברסיטה ערבית או בלעדיה, המגמות הקיימות בקרב ערביי ישראל, באשר למהותה של המדינה לא יתהפכו כל כך מהר, אם בכלל. כמובן שיש להכניס אוניברסיטה כזו למסגרת האקדמית (כולל אישורי תקפות התארים) הקיימת בישראל. שני יתרונות צפויים להיווצר כתוצאה מהקמת אוניברסיטה כזו: אפשרות למעקב ביטחוני ממוחשב אחרי המתרחש בה ובהתאם לפעול כנדרש, והעיקר, בסופו של דבר אוניברסיטה חייבת ללמד דברים נכונים. אם יעסקו שם בתעמולה הם מהר מאד יחסלו את עצמם. אם הם ילמדו אמת, ולא תהיה להם ברירה אחרת, תלמידיהם יגלו את האמת על העולם האקדמי המוסלמי מול האמת על העולם האקדמי המודרני שישראל היא חלק ממנו. לטווח ארוך אוניברסיטה כזו תהווה מרכיב חיובי עבור מדינת ישראל היהודית-דמוקרטית.

    1. דגנ- ברשותך כמה הערות לטיעון "בעד" שהצגת:
      -אפשרות המעקב הממוחשב יתקל בהתנגדות בינלאומית עזה כולל בישראל- כמקרטיזם לכול דבר ועניין
      – האפשרות להבטיח שילמדו רק את "הדברים הנכונים" ולא סילוף ועיוות ההיסטוריה היא בעייתית, אפילו שאבו-מאזן לא הכחיש את השואה בנאומו האחרון.
      -המפלגות הערביות בישראל מנהלות תאי הסתה בתוך האוניברסיטאות היהודיות באופן גלוי ומוחצן מזה שנים, על אחת כמה וכמה -זה יהיה בלתי נמנע באוניברסיטה המוסלמית בישראל שבסך הכול ילמדו את הקוראן..
      -הלימודים המעורבים באוניברסיטאות בישראל יכול באופן כל שהוא ליצור איזה סלט חיובי, אוניברסיטה ערבית בשפה ערבית- רק תגביר את הניכור והבידוד בין שני העמים
      -הציפייה שבעזרת הלימודים באוניברסיטה ערבית/ מוסלמית הסטודנטים ייחשפו לאמת- היא מוגזמת לדעתי, וניתן להבין את התנגדות השב"כ לרעיון
      לסיום- הלוואי שהיית צודק

      1. לגדעון
        מעקב ממוחשב מתקיים. היכן שצריך. התנגדות בינלאומית כאן לא מעניינת אף אחד.
        לא ילמדו אמת – יחסלו את עצמם מהר מאד. לא יבואו ללמוד אצלם. זה כולל גם לימודי קוראן.
        תאי הסתה באוניברסיטאות בישראל קיימים. הדבר ידוע. עדיף כך מאשר פעילות מחתרתית.
        ניכור ובידוד- ילמדו בערבית, לכן לא יקלטו בעבודה בישראל ויאלצו להגר לארצות ערביות. יותר עדיף.
        התנגדות השב"כ – אתה בטוח שהיא קיימת?
        מכל מקום תודה על הערותיך שבוודאי מקובלות על רבים.

        1. בואו לא נשכח שהם יותר מ-20 אחוז והגיוני שיהיה לפחות מוסד אחד כזה

  5. לגדעון: כתבת: "החינוך הוא זכות לגיטימית הנתונה לכל אדם באשר הוא, לבחור את סוג החינוך המתאים לו והאפשרות לאנשים וקבוצות להקים מוסדות חינוך פרטיים התואמים את האוריינטציה הלאומית, התרבותית והדתית שלהם, ובלבד שהם כפופים לפיקוח מדינתי ולהסדרה" – כך על פי אמנת האו"ם.
    האוניברסיטאות אינם מוסדות חינוך. אפילו אוניברסיטת בר אילן אינה עוסקת בחינוך. הרבה חילונים "התחנכו" בה ויצאו מדופלמים אך נשארו אפיקורסים. החינוך נעשה בגנים ובכיתות הנמוכות בבתי הספר. מבחינה זאת ישראל מקיימת את אמנת האו"ם כי לערבים יש את כל מוסדות החינוך שלהם במסגרת "חינוך חובה".
    ועוד: אמנת האו"ם מדברת על הזכות להקים מוסדות פרטיים ולא על חובת המדינה להקים אותם. בארץ מקובל שהמכללות הן פרטיות אך האוניברסיטאות הן ציבוריות. אולי אפשר להקים אוניברסיטה ערבית פרטית – כמו הישיבה אוניברסיטי בניו יורק, שלא מקבלת תקציבים מהמדינה אך כפופה לפיקוח ממשלתי שדואג למשל שלא תהיה בה הפלייה על בסיס דת, מגדר וגזע?

    1. גיורא -אין לי הנוסח באנגלית של אמנת האום ציטטתי את הנוסח העיברי של התומכים
      סביר שמדובר בהקמת מוסדות במימון פרטי, אך לא זו כוונת התומכים ברעיון שהם מצפים שהמוסד הזה יוכר עי המל"ג שכאמור מתנגד
      מנגד האוניברסיטה האמריקאית בג'נין שהוקמה בשת"פ ומימון אמריקני היא אכן מודל פרטי(אולי) בו לומדים סטודנטים רבים מערביי ישראל באנגלית בעיקר בעלות גבוהה והם מרוצים מאד. אך נתונים להשפעות פוליטיות של ארגוני הטרור השונים

    2. לגיורא קימל
      גם בארץ כבר יש אוניברסיטה בבעלות פרטית – רייכמן. יש תקדים. למה לא אוניברסיטה פרטית ערבית?

      1. לא מה שקוראים לזה אוניברסיטה זאת באמת אוניברסיטה.

    1. ע. לכן הדילמה קשה. מצד אחד אפילו יאיר גולן (אלוף מיל) ממנהיגי מרצ מציע לאסור על יציאת ערביי ישראל ללימודים ברשות הפלסטינית מאימת שטיפת המוח האנטי ישראלית שסופגים שם- ומצד שני קיים החשש שאוניברסיטה ערבית/ מוסלמית בישראל תשמש גם היא קן צרעות עתידי, ההחלטה תהיה קרוב לוודאי פוליטית- אתנן למפלגה ערבית שתתצרף לקואליציה.

  6. בואו לא נשכח שהם יותר מ-20 אחוז והגיוני שיהיה לפחות מוסד אחד כזה

    1. בילהה- הבעיה היא לא הכמות אלא ההזדהות של לפחות שלושה רבעים מהם עם האינטרס הפלסטיני הלאומי המצהיר בגלוי על שאיפתו מהנהר עד לים..
      ראי את היהודים בארצות הברית, גם הם מיעוט שחלקו מקיים מערכת חינוך עצמאית. ההבדל הוא שהיהודים מצהירים אמונים לארצות הברית, אינם מזדהים עם אף גורם חיצוני עוין, אינם נוטלים חלק במעשי טרור, אינם דורשים אוטונומיה. וכו, לכן מה שנחשב "הגיוני" בארץ מסוימת- עומד בסתירה עם המציאות בסיטואציה אחרת- זו דעת המתנגדים

  7. אין ספק שאי פתיחה תעורר ביקורת. אין ספק שפתיחה ואחריה סגירה, כי זהבוודאי יקרה, תעורר ביקורת יותר גדולה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך