אוניברסיטה נחשבת בעולם למקום חשוב. מקום יוקרתי. מקום שבו נוצר ידע מודרני. מקום שאליו מגיעים טובי הנוער כדי להשכיל, לפתח השקפת עולם, להכין את עצמם לשאת בתפקידי מפתח בחברה בבוא זמנם. אוניברסיטה היא מוסד שרוב תקציבו העצום בא מקופות הציבור. לפיכך ראוי שתקציב זה, כמו גם עבודתם הייחודית של אבות האוניברסיטה, תיעשה למען קידומה, רווחתה ועתידה של החברה שבתוכה היא מתקיימת ופועלת.
אי אפשר לדמיין תסריט שבו קבוצת אנשים הנושאים עשרות דגלי אוקראינה תתרכז בכיכר האדומה במוסקבה ותקרא תגר על ממשלת הפדרציה הרוסית. כך גם עם תסריט שבו מאות צעירים סיניים יישאו דגלי פסים וכוכבים בכיכר טיין-אן-מן בבייג'ינג, מבלי שהמשטרה הסינית תעצור אותם ותפנה את המקום בתוך שעה או אפילו ברגע הופעתם בכיכר. אין לקנא במה שיקרה לקבוצת סטודנטים שיערכו צעדה ויניפו בה את דגלי ישראל בכיכרות המרכזיות של אוניברסיטאות בקהיר, דמשק, עמאן או כל בירה ערבית אחרת.
אצלנו בישראל הכול מותר. ליתר דיוק – מה שלא נאסר בלשון החוק הוא מותר. כולל הפגנות משתלחות שבדרך כלל הופכות לאלימות, כמו זו של נושאי דגלי הרשות הפלסטינית בחצרות האקדמיה בישראל. נשאלת שאלה: האם החברה הישראלית, על שלל בעיותיה, צריכה לאפשר למופע מתגרה של הנפת דגלי "פלסטין" להתקיים בחצרות האקדמיה בישראל?
יטענו הטוענים שבישראל אמור להתקיים חופש דיבור ומחאה על פי מיטב כללי הדמוקרטיה. אולם האם חופש הדיבור והמחאה בעניינים אלו חייב להתנהל ללא גבולות? האם למען הצגת דגם אידיאלי של "כאילו התנהלות דמוקרטית" יש לקדש תופעות קיצוניות, אשר לא רק פוגעות באופן מתמשך בביטחון המדינה, אלא גם טומנות בחובן עקרונות אנטי-ישראליים? אותם עקרונות אשר ביום פקודה עלולים לעודד גיבוש גיס חמישי, אשר ישבש את החיים בעורף תוך סיכון חיי ישראלים, ערבים כיהודים? עיין ערך התנהלות אוכלוסייה ערבית בחלק מערי ישראל בעת אירועי מאי 2021, או אף התגייסות של ערבים ילידי ואזרחי ישראל לביצוע פעולות טרור כדי להרוג ישראלים אחרים.
ממדי תופעה אבסורדית כהנפת דגלי הרשות הפלסטינית מתרחבים בשל רפיסות ואולי גם אטימות מנטאלית בקרב חלק ממנהלי האוניברסיטאות בישראל. הדעת מסרבת לקלוט כיצד התאפשרה הפגנה אנטי-ישראלית בוטה מסוג זה בקמפוס של אוניברסיטת תל אביב ב-15 במאי 2022. היו מי שניסו לעמוד מול הפגנה זו ולהניף דגלי ישראל. הם סולקו בכוח מהמקום. שוטרים ואנשי ביטחון של האוניברסיטה שנכחו במקום לא התערבו בנעשה.
פניות לגורמים רלוונטיים בהנהלת האוניברסיטה בעניין זה לא נענו בחיוב, אלא בהסבר שבאוניברסיטה מותרים חופש התקהלות וביטוי. נוצר רושם שבאוניברסיטה שכחו כי יש להם תפקיד בחברוּת הדור הצעיר אל עתיד המדינה, כבכל חברה אנושית. ההתנהלות של הנהלת אוניברסיטת תל אביב במקרה זה משדרת חרפה על שבגוף חשוב כל כך נוהגים בפחדנות ובנמיכות קומה. התנהלות כזו תעודד את עליית משקלם האלקטוראלי של "בן-גבירים". לפיכך יש להניח שלכנסת הבאה ייכנסו יותר גורמי ימין קיצוני, ואלה יצטרפו לוועדות הכנסת וירכשו השפעה במועצה להשכלה גבוהה. קל לנחש איזו מדיניות תונחת אז על אקדמיה ישראלית רופסת בתמורה לתקצוב, שבלעדיו תתקשה האקדמיה להתקיים.
10 תגובות
מן המפורסמות היא שאחד מיסודות האקדמיה הוא חופש המחשבה והביטוי ללא גבולות משטריים. אולם השאלה היא מה משמעותו של חופש ביטוי זה. האם דעתו של פרופסור לרוקחות, למשל, ראוי לה להישמע בהרצאותיו בפני הסטודנטים, גם אם הוא יוצא בחריפות רבה נגד היותה של ישראל מדינה יהודית ולא מדינת כל אזרחיה?
משמעותו של חופש המחשבה והביטוי שמורה לכל אקדמאי, קל וחומר אם הוא מלמד סטודנטים, בתחום התמחותו. שם הוא אמור "לשחות כדג במים". הוא אינו רשאי להטיף לסטודנטים נגד המדינה שבה הוא חי, ממנה הוא מתפרנס ואת הסטודנטים הוא חייב ללמד את המקצוע שבו הוא מומחה.
ראוי שהמל"ג ייתן דעתו על עניין זה, יצור תקנון מחייב, הגם שזה נושא רגיש.
לא מפתיע שאתה משווה את ישראל לרוסיה אותה אתה בעצם מהיא כדוגמה לאיך מדינה צרחיכה לנהוג
כל כך נכון!
בעולם המערבי 3 המוסדות העיקריים לעיצוב דעת הקהל: האוניברסיטאות, התקשורת ותעשיית הסרטים והבידור,
נמכרו מזמן לאג'נדות פסיאודו עולמיות (ה"עולם" מבחינתם הוא בעצם רק העולם המערבי / חופשי ) בהן אין קשר בין המציאות, עובדות, אמת, שכל ישר וכ' לבין התכנים שהם מנסים להשריש בקהלם, מסיבות /מטרות של בעלי המאה. לדעתי המטרה הזדונית כאן היא ליצור אנרכיה תרבותית, חוסר ביטחון ערכי (מיעוט הוא רוב, גבר הוא אשה, דל תהדר בריבו, וכ' וכ'), כי מצב כזה מאפשר לקבוצה קטנה להשתלט ולקבוע את סדר היום.
קצת מוגזם להתבטא בצורה כזאת מול מוסד אקדמי מכובד כמו אוניברסיטת תל אביב
אריק מכובדי,
אתה טועה. נכון אוניברסיטת תל אביב היא מוסד מכובד. למדתי שם בזמנו קורסי הכנה לכתיבת דוקטורט. אבל גם במוסד מכובד לעתים עושים טעויות.
זה בהחלט לא מוגזם למתוח ביקורת על התנהלות לקויה אפילו של אוניברסיטה, כאשר נוצר צורך לכך. מותר, ואף רצוי, להתבטא ככל שפרט זה או אחר רוצה. אבל לארגן הפגנה והנפה של עשרות דגלים שמייצגים פוליטאה אויבת, דווקא בתקופה כל כך רגישה, זו לא "קצת הגזמה" אלא גסות רוח והתגרות במוסד שמאפשר לכולם לימוד והשכלה בתנאים שווים.
מסתבר שגם אנשי הימין הלכאורה לא קיצוני רוצים לסתום פיות ולהפוך את האקדמיה לדוברי הימין ומקריאי מסריו של מנהיגו
למר דרור מרגלית
קודם כל – תודה על תשומת לבך ותגובתך למאמרי. אבל אינני מצליח להבין ממה הסקת "שגם אנשי הימין הלכאורה לא קיצוני רוצים לסתום פיות" וכו'.
על פי מה קבעת שהם "רוצים להפוך את האקדמיה לדוברי הימין ומקריאי מסריו של מנהיגו". אנא הואל בטובך להסביר את דבריך.
אגב – מי זה מנהיגו של הימין הלכאורה לא קיצוני? בן גביר, סמוטריץ', סער, בנט, נתניהו ? היכן ראית "אקדמיה" שמדבררת אותם?
אוניברסיטת ת"א היא מוסד עם חופש דיעה
באריאל ממש לא
גם בבר אילן בחלק גדול מהאוניברסיטה לא
מתי יבינו כולם. באויבים נלחמים ולא מכילים
מדינת ישראל, לכל דבר וענין, הולכת להיות מדינה דו לאומית עם יחסי אוכלוסיה של פחות או יותר 50%-50%. כמובן ההנחה היא ש-50% היהודים ישלטו לנצח.
אז באותה יחידה טריטוריאלית יש שני עמים וכל אחד עם הדגל שלו. מה אתה בדיוק מצפה שהלא יהודים ישירו "נפש הומיה" וירגישו דמעות בעיניים ?
אז נכון זאת אוניברסיטה שלנו, אוניברסיטה יהודית, לא יפה להסתובב בה עם דגלי האויב. בסדר, אז תקצה תקציבים הוגנים לאוניברסיטה ערבית. אף אחד לא רוצה את זה, אוניברסיטאות ואינטלקטואלים הם מוקד לצרות, עם ראיונות של עצמאות לאומית וכו'. יותר טוב לפקח עליהם עין בתל אביב.
הדגלים שמפריעים להרבה אנשים הם תוצאה ישירה של המדיניות שלנו, ואל תבלבל בין זה ל"הבטחה אלוהית" וסיפורים מסוג זה.