לאחרונה עלו באתר כמה וכמה מאמרים שעוסקים בהשכלה הגבוהה ובמוסדותיה, בייחוד לנוכח ההתמודדות עם הלמידה מרחוק שנכפתה עלינו בתקופת הקורונה. ברצוני להעלות הערות אחדות ולהאיר כמה פנים של האקדמיה ומוסדותיה.
- צריך להיזהר מאוד מהכללות. יש הבדלים גדולים בין המקצועות השונים. יש פקולטות שבהן מלמדים מקצוע, למשל רפואה או עריכת דין – מקצועות שדורשים הרבה ידע והבנה, כל אחד בתחומו, אבל הם מקצועות, לא השכלה כללית. צריך ללמד את הסטודנטים כל מה שדרוש כדי להיות רופא טוב או עורכת דין טובה. זה כולל גם שינון של ידע בתחומים מסוימים.
- שינון: לשינון יש ערך ותועלת בתחומים רבים, למשל בלימוד שפות זרות. כדי ללמוד שפה זרה צריך לשנן ולזכור ידע רב: מילים, דקדוק, יוצאים מהכלל ועוד. היכולת של הזיכרון משתפרת ומתרחבת ככל שמשתמשים בו יותר. בלימודי שפה יש תועלת גדולה אם מתרגלים הרבה. מורים טובים ותכניות טובות ללימוד שפות זרות נותנים לתלמידים תרגילים רבים. ככל שמרבים בתרגול הרי זה משובח.
- לימוד מרחוק: אין לשכוח – בארץ מלמדים מרחוק כבר שנים רבות, למשל באוניברסיטה הפתוחה. לפני היות ה-Zoom והיכולות הדיגיטליות שקיימות היום, זה נעשה בעזרת חומרים כתובים – חוברות וספרים מיוחדים. האוניברסיטה הפתוחה נוכחה שיש מקצועות שבהם צריך, נוסף לחומרי הלימוד, גם פגישות עם מדריך פנים אל פנים, כדי לקבל הסברים נוספים. לסטודנטים רבים קשה לתרגל בלי הסברים בעל פה, למשל בכלכלה, במתמטיקה, בסטטיסטיקה ובעוד תחומים. מחלקות רבות באוניברסיטה הכינו הקלטות בווידאו (הן זמינות ביוטיוב) של הרצאות שנתנו מרצים טובים, שמרצים בלשון ברורה ורהוטה.
- הניסיון מלמד שבנושאים רבים, אפילו כשמלמדים גם בהרצאות וגם בעזרת חומר קריאה וגם מתרגלים במקביל, בכל זאת יש סטודנטים שמתקשים להבין את חומר הלימוד.
- ארגונים ומוסדות רבים משתמשים באוניברסיטה ובתואר כמסננת לבחירת עובדים, כביכול מנצלים את האקדמיה. למשל הבנקים, למשל מערכת הבריאות, שדורשת תואר BA. במקצוע כלשהו כדי לקבל תואר "אח מוסמך". מקצועות רבים עברו אקדמיזציה בעשרות השנים האחרונות, למשל ראיית חשבון ושמאות מקרקעין. עכשיו קשה מאוד או בלתי אפשרי ללמוד את הנושאים האלה בלי תואר אקדמי.
- לימודים מקצועיים ומיקרו-קורסים: האוניברסיטאות כמוסדות בעלי אינטרסים כלכליים נהנות מיתרון בקורסים והשתלמויות לבוגרים שלא כדי לקבל תואר או תעודה. האוניברסיטה מרוויחה את שכר הלימוד שמשלמים סטודנטים שלומדים בקורסים כאלה. לאוניברסיטאות יש יתרון בנושא הזה מפני שיש להן סגל גדול, בעל ידע והשכלה בתחומים רבים, ולכן יכולות להציע קורסים והשתלמויות בתחומים רבים וגם לשלב מרצים ממספר תחומים לקורסים מגוונים ומיוחדים.
תקנו אותי אם אני טועה, או אם דעתכם שונה!
9 תגובות
מאמר מעולה. גישה נכונה. אפשר להרחיב הסבר בעיקר על מגבלות ה"לימוד מרחוק".
האקדמיה גם אחרי הקורונה תמשיך חלקית בלימודים מרחוק. זו מגמה שמתקרב גם במוסד בו אתה מרצה. אתה לא שם לב שהעולם משתנה. עבודה מרחוק. לימודים מרחוק. וכן הלאה.
מאמר מעולה. גישה נכונה. אפשר להרחיב הסבר בעיקר על מגבלות ה"לימוד מרחוק".
האקדמיה גם אחרי הקורונה תמשיך חלקית בלימודים מרחוק. זו מגמה שמתקרב גם במוסד בו אתה מרצה. אתה לא שם לב שהעולם משתנה. עבודה מרחוק. לימודים מרחוק. וכן הלאה.
שום דבר מעשי שנדרשתיאחר כך לעשות בפועל.
שום דבר מעשי שנדרשתיאחר כך לעשות בפועל.
הנושא אכן דורש בירור מעמיק ונרחב. אך לצערי יש סכנה ברדידות המחקר.
לדוגמה, בנושאים מתמטיים לרבות מדעי המחשב, יש קבצי הקלטה של הרצאות נהדרות במוסדות הוראה מעולים. אלא, שרבים אינם שמים לב להבדל התהומי שבין נוכחות פעילה בהרצאה כזו לבין צפייה (בדרך כלל בזוית צרה יחסית לזווית הצפייה של תלמיד הנוכח בקורס) בצילום ווידיאו של הלוח של והמרצה…
ותהליך ההתדרדרות יואץ
ותהליך ההתדרדרות יואץ