ללמוד תמיד טוב (1)

עם פתיחת שנת הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות
תמונה של אליהו עם כובע
ד"ר אליהו בורוכוב

ללמוד טוב תמיד, להנאה ולהרחבת הדעת וגם להכשרה מקצועית ולשיפור כישורי העבודה. בזמן הנוכחי, כאשר אנחנו חיים בצל מגפת וירוס הקורונה, בין הגל השני ועתיד מעורפל ובין סגר והסרתו, כאשר מאוד אלפי עובדים נמצאים בחל"ת או מובטלים וידוע שרבים מהם איבדו את מקום העבודה שלהם ויצטרכו לחפש תעסוקה חדשה, מתאים מאוד שינצלו את הזמן כדי ללמוד, לשפר את כישוריהם ולרכוש מיומנויות נוספות.

לפי השוואה שפרסמה מחלקת המחקר של בנק ישראל ב-2019 בין מאפיינים של העובדים בישראל לעובדים בארצות OECD, השכר לשעה של העובדים בישראל נמוך בכל התפלגות השכר. אבל הפער גדול יותר בעשירוני השכר הנמוכים וקטן בעשירונים הגבוהים. כמו כן קיים פער גדול במיומנויות ובכישורים של העובדים ברמות השכר הנמוכות, והפער מצטמצם ברמות השכר הגבוהות. ה-OECD העריך את רמת המיומנות של העובדים על פי סקר PIAAC (Program for the Assessment of Adult Competencies), שבודק שלושה תחומי ידע: אוריינות קריאה – היכולת להבין טקסט כתוב ולהשתמש בו, יכולות מתמטיות, ופתרון בעיות טכנולוגיות – היכולת להשתמש במחשב, באמצעים דיגיטליים אחרים ובאמצעי תקשורת. לפיכך ברור באילו תחומים לוקים העובדים בישראל ברמות המיומנות והשכר הנמוכות ומה הם התחומים שבהם צריכות לטפל תכניות ההכשרה המקצועית עבורם.

לעומת זאת משמח שברמות המיומנות הגבוהות הפער בין ישראל ומדינות מפותחות אחרות מצטמצם. הדרך להמשיך ולשפר את המיומנויות של אלה עוברת דרך המוסדות להשכלה גבוהה. ולכן מעודדת הידיעה שהתפרסמה השבוע, שיש גידול של 25% במספר הנרשמים ללימוד באוניברסיטאות. הגידול במספר הנרשמים מוסבר גם על ידי הרווח הצפוי לבוגרי מוסדות להשכלה גבוהה, כלומר תוספת ההכנסה למי שמשלים את השכלתו ברמה גבוהה ומשפר אותה. בלוח שצירפתי תמצאו נתונים על השכר של שכירים לפי מספר שנות הלימוד שלהם.

הכנסה חודשית ברוטו של שכירים משכר בשנת 2018

שנות לימוד

סה"כ

אוכלוסיה

באלפים

הכנסה ברוטו ממוצעת

בשקלים בחודש

 0–8 107 5,846
9–10 149 6,878
11–12 1,239 7,309
13–15 830 10,221
16 + 1,131 15,375

המקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

שימו לב שלפי הנתונים בלוח, לא רק שככל שההשכלה רבה יותר השכר גבוה יותר, אלא גם שהתוספת לשכר מזנקת ב-50% כאשר מספר שנות הלימוד גדל מ-12 (סיום בית ספר תיכון) ל-13 (השכלה על-יסודית כל שהיא, כגון קורס חד-שנתי לשימוש במחשב), ומ-15 שנות לימוד ל-16 ויותר (אלה עשויים להיות בוגרי תואר ראשון חד-שנתי, למשל אדריכלות, אבל גם בוגרי תואר שני ושלישי).

מכיוון שבתחומי ידע חשובים יש חידושים ושינויים כל הזמן, חשוב מאוד לעובדים ללמוד ולהשתלם באופן מתמיד ולשפר את כישוריהם. במיוחד לעובדים שיצטרכו למצוא מקום עבודה חדש אחרי שמגפת הקורונה תרוסן או תדעך, מומלץ ללמוד תחומים חדשים ולרכוש כישורים נוספים על אלה שרכשו בעבר.

תופעה חשובה בתחום ההשכלה הגבוהה היא שהמעסיקים מבחינים בין בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה, גם בין אוניברסיטאות ומכללות וגם בין תחומי הלימוד השונים. למשל עובדים בצוות הכלכלן הראשי של האוצר פרסמו בשנת 2018 מחקר (שנמצא באתר של מחלקת הכלכלן הראשי) שכותרתו "השפעת מידת הסלקטיביות של מוסד הלימודים על שכרם של אקדמאים צעירים".

עמדו לרשותם נתונים על למעלה מ-180 אלף בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה שהיו ילידי השנים 1975–1985 ועל השכר שלהם בשנים 2011–2014, וכן על המוסד להשכלה גבוהה שבו למדו ותחום הלימודים שלהם. הם מדדו את מידת הסלקטיביות של תחומי הלימוד והמוסדות על פי ציון הפסיכומטרי של הסטודנטים שלמדו בכל תחום ומוסד. באופן כללי הם מדווחים כי 20% מהבוגרים – אלה שהיו בעלי ציון פסיכומטרי נמוך מ-500 – השתכרו בממוצע 10,673 שקל בחודש, ואילו 20% מהבוגרים – אלו שהציון הממוצע שלהם היה 650 ויותר – השתכרו בממוצע 17,130 שקל בחודש.

המסקנה שלהם היא שכדאי לסטודנטים להתאמץ ולהתקבל למחלקה ולמוסד לימודים סלקטיבי. לימודים במחלקה שבה ציון הפסיכומטרי הממוצע של הסטודנטים גבוה ב-10%  מהפסיכומטרי הממוצע של כל המועמדים ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה באותה שנה, צפויים להניב משכורת גבוהה בכ-5% יותר בגיל 26–39. "הפרמיה" ללימודים במוסד להשכלה גבוהה סלקטיבי משתנה בין תחומי הלימוד. הפרמיה בתחום מדעי המחשב והנדסת חשמל היא כ-11%, בהנדסת תעשייה וניהול 8%, במשפטים 6% ובכלכלה 4.5%. הם לא מצאו פרמיה כזאת במדעי הרוח ובמנהל עסקים.

בספטמבר 2020 פרסמה מחלקת הכלכלן הראשי של האוצר סקירה נוספת, שהתבססה על נתונים משנת 2017 מסקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים מראים את ההבדלים בין השכר הן לפי תחומי הלימוד והן בחלוקה בין בוגרי האוניברסיטאות והמכללות. השכר הממוצע הגבוה ביותר הוא של בוגרי  מדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה, שהגיע עד כ-28,200 שקל בחודש לבוגרי אוניברסיטה ו-25,200 לבוגרי מכללות. בוגרי הנדסה ואדריכלות מאוניברסיטה מגיעים בממוצע לכ-26,000 שקל בחודש ובוגרי מכללות ל-20,800 שקל בחודש בקירוב.

לעומת זאת, בוגרי מדעי החברה מהאוניברסיטאות הגיעו לשכר חודשי ממוצע של 13,500 שקל בחודש ובוגרי המכללות הגיעו בממוצע לשכר חודשי של 12,600 שקל בחודש. בוגרים של תכניות לימוד בחינוך, בעיקר בוגרי מכללות לחינוך, שיש ביניהן כאלה שמקבלות תלמידים בעלי  ציון פסיכומטרי נמוך, הגיעו לשכר ממוצע נמוך: בוגרי המכללות הגיעו לשכר של כ-11,000 שקל בחודש ובוגרי אוניברסיטה רק ל-10,500 שקל בחודש בקירוב, פחות מבוגרי המכללות.

לסיכום: נוסף ליתרונות של הלימוד עצמו יש גם משמעות כספית למקצוע ולמוסד שבו לומדים.

בפרק הבא אתמקד בלימודים שנועדו להכשרה מקצועית

תקנו אותי אם אני טועה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. מחברי השכלה. אבל יש תופעה של קבוצה לא גדולה מספרית אבל עשירה מאוד של חסרי השכלה לגמרי שהתעשרו בעיקר בשל נטייתם לקחת סיכונים.

  2. אבל הסיכויים והתגמול של אותו אדם אבל עם לימודים יהיו יותר גבוהים

  3. וזה חשוב לקריירה, אבל זאת בתנאי שמדובר במוסד רציני שבאמת מקנה ידע ויכולות. יש הרבה מוסדות כאילו אקדמיים שלוקחים כסף ומעניקים תעודה בלי שום דרישות ממשיות.

    1. אם פעם תואר אקדמי היה משהו ממשי, כיום בהרבה מקרים זה כלום.

      1. המעסיקים הבינו שיש הבדל בין תואר מאוניברסיטה (רצינית ) ותואר ממכללה "רכה" וזה משתקף בנתונים על השכר שהם מוכנים לשלם לבוגרי המוסדות השונים, שתמציתם הצגתי במאממר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים