הקורונה: מאיץ החלקיקים של עולמות האקדמיה והתעסוקה

הקידום המדעי והטכנולוגי מתניע שינויים מהירים ומשמעותיים בשוק העבודה, והם אף הואצו בעקבות הקורונה. מקצועות ועיסוקים קיימים נעלמים או מתכווצים, ומקצועות ועיסוקים חדשים נולדים.

עולם התעסוקה כבר מודע, כמובן, לשינויים המתהווים ונערך לקראתם.

כך למשל הכריזה חברת אמזון, עוד לפני הקורונה, על השקעה של כ-700 מיליון דולר במהלך שש שנים בתכנית לשדרוג ולהכשרה מחדש של כשליש מכוח האדם שלה – 100,000 עובדים. חברות וענפים נוספים, ובהם התקשורת והבריאות, נכנסו לקצב מסחרר של אימוץ טכנולוגיות ושינויי תפיסה תעסוקתית, זאת על ידי האצת הכשרות, שילוב חדשנות טכנולוגית דוגמת למידת מכונה ו-big data ושינוי דפוסי עבודה, דוגמת עבודה מהבית וגמישות בשעות עבודה.

על רקע זה חייבת להתרחש רעידת אדמה בכל שרשרת החינוך וההכשרה. מוסדות החינוך בכל הרמות, החל בבתי ספר וכלה באקדמיה, יידרשו להקנות לבוגריהם מיומנויות וכישורים שיאפשרו המשך התפתחות ורכישת ידע לאורך כל חייהם המקצועיים. במהלך עשרות שנות תעסוקה יידרשו העובדים להרחיב את הידע שלהם, וזאת באמצעות למידה עצמית המתבססת על מודלים טכנו-פדגוגיים חדשניים. לשרשרת החינוך המוכרת לנו כיום, המבוססת על מוסדות ייעודיים המקנים תארים מוכרים, יתווסף נדבך חדש של "לימוד לאורך החיים" (LLL – Life Long Learning) שיתרחש בסביבה השונה מהסביבה האקדמית המוכרת כיום ויתבסס על דפוסי למידה שונים מאלה שהורגלנו להם.

מסגרות אקדמיות ברחבי העולם מכירות כיום בצורך להרחיב את הייעוד שלהן ולפתח אסטרטגיה שנועדה לשלב את הלימוד לאורך החיים כחלק מהמחויבות שלהן לחברה. ביטוי לכך נמצא באוניברסיטאות המובילות בעולם. למשל אוניברסיטת ג'ורג'יה טק (Georgia Tech) מפתחת מדיניות חדשה המוגדרת כ-Life Time Education, שבה האוניברסיטה מלווה את בוגריה לאורך כל חייהם המקצועיים בצורות שונות של לימודים והשתלמויות, בהם גם מיקרו-תארים. אוניברסיטת הרווארד פרסמה מתווה "תכנית לימודים ל-60 שנים", תוך גמישות מחשבתית לתכנון אקדמי ארוך טווח, ו-MIT מקדמת מודל חדשני לתכנית Agile Continuous Education, המבטאת את הצורך בגמישות ויצירתיות בתכנים ובתגובה לצרכים המשתנים במהירות.

אם ישראל לא תפעל במהירות ובנחישות בנושא LLL, הצרכים המהירים המתהווים בשטח עלולים להביא אותה לידי אובדן הזדמנויות ולהרחבת הפערים, הן בתחרות עם מדינות מתקדמות והן בשוק העבודה ובחברה פנימה. כל המהלכים החיוניים הנ"ל מחייבים חשיבה מוסדרת ברמה הלאומית תוך שילוב כוחות בין גורמים שונים בחברה: החל ממערכת חינוך, שצריכה להתבסס על פדגוגיה חדשנית המשלבת לימודים מקוונים והקניית כישורים ללמידה עצמית, דרך חיבור הדוק לסקטור העסקי וכלה בשיתוף הגורמים הממשלתיים במימון מנגנוני ייעוץ, הכוונה ותמיכה במהלך כל שנות התעסוקה.

האתגרים בתקופת הקורונה הביאו איתם גם הזדמנויות של שבירת המחסומים הטכנולוגיים והפסיכולוגיים, והזדמנויות אלה אפשרו מעבר ללמידה מקוונת בקנה מידה רחב. אין המדובר במעבר מהוראה פרונטלית להוראה בעזרת מסך של מחשב, אלא בסוגיה מהותית יותר: "איך עושים זאת נכון?" או מהן הדרכים להתמודד עם אתגר הטמעת מנגנונים של למידה אקטיבית בחינוך המקוון, כך שתתאפשר גם אינטראקציה בין הלומד ובין המנחה ושתהיה התנסות תוך כדי לימוד.

למידה מסוג זה היא השלב הבסיסי ההכרחי לקראת העצמת "למידה לאורך החיים", שתאפשר לבוגרי מערכות החינוך למיניהן להמשיך להתקדם, להשתלם ולהשתלב בעולם התעסוקה הדינמי במנגנונים מותאמים אישית, ללא צורך בלקיחת פסק זמן מהעבודה ומהרגלי חיים.

ישראל, שהגדירה עצמה כקטר ההייטק העולמי, חייבת להוכיח שהיא עומדת באמירה זו, בפרט נוכח שיעורי האבטלה הגואים. ישראל חייבת להציע חשיבה חדשנית בחינוך לאורך החיים, היא חייבת זאת בעיקר לציבור הישראלי ולעתידה.

בימים אלו פועל "מוסד שמואל נאמן" לקידום חשיבה חדשה ותכניות פעולה הנגזרות ממנה, תוך קידום של שיתוף פעולה בין האקדמיה וגופים מובילים בסקטור הציבורי והעסקי, כאשר הבולטים בהם הם לשכת המהנדסים והתאחדות התעשיינים. בבסיס מהלך זה נמצאת התובנה שרק באמצעות שילוב ידיים של כל בעלי העניין ניתן יהיה למצוא פתרונות מושכלים לטווח ארוך ולהתחיל ליישם אותם גם בטווח הקצר כחלק מחשיבה ליציאה מחוזקת מהמשבר של גל האבטלה הגדול. יוזמה זו מחייבת התגייסות של הסקטורים המובילים בישראל לפעולה אינטנסיבית תוך שיתוף פעולה ותמיכה כלכלית של הממשלה.