קורונה בקמפוס

השלכות המגפה על המוסדות האקדמיים בישראל
תמונה של יונתן
יונתן קורפל

הקורונה עוד כאן ורב הנעלם על הברור, במיוחד בכל הנוגע לעתיד, אולם נדמה כי ראוי להתחיל כבר לחשוב על הצפוי, אם רוצים להיערך כהלכה. זוהי הרי תמצית תכליתם של פרשנויות ומאמרי דעה. למגפה שהיכתה כך לפתע בעולמנו, תהיינה השלכות ברבים מתחומי חיינו, ובמאמר זה אני מבקש להתמקד במה שלדעתי יקרה וישתנה, בסבירות גבוהה, באקדמיה הישראלית.

מבין ההשלכות שיטביעו חותמן על האקדמיה הישראלית, אני רוצה להתייחס לשתיים ולעמוד על הקשר ביניהן. הראשונה קשורה ללמידה המקוונת. סמסטר ב' בשנת הלימודים הנוכחית נפתח ברוב המוסדות אחרי שמגפת הקורונה כבר פרצה. מלבד חריגים שוליים, מערכת הלימודים הגבוהים עברה ללמידה מרחוק הנשענת על רשת האינטרנט. אף שאפשרות הייתה ידועה זה מכבר, המוסדות האקדמיים במחוזותינו לא היו ערוכים היטב ללמידה מסוג זה בהיבטים שונים, ביניהם תשתיות פיזיות, תוכנה, מוכנות, שליטת המרצים והסטודנטים ושירותים נלווים. למרות כל אלה הלימודים נמשכו והתקיימו, וככל הנראה יביאו את הסמסטר לידי סיום סביר מבלי לשבש את לוחות הזמנים.

למרות הבעיות שהתגלו, שעוצמתן שונה בין המוסדות, בין המחלקות בכל מוסד ובין המרצים בכל מחלקה, אין לי ספק שההתנסות הזו תזרז את התחזקות השימוש בלמידה מרחוק. ללמידה מרחוק יש יתרונות מבחינת המוסד האקדמי, וקודם כול בכיוון של הפחתת ההוצאות. חיסכון אדיר בעלות מבני כיתות, קיצוץ הוצאות תחזוקה (ניקיון, מכשור שמע והקרנה, מיזוג, מים, חשמל, שמירה, וכדומה), הפחתת כיתות המחשבים, צמצום מספר המרצים יחסית למספר הסטודנטים, הקטנת העלויות הנלוות של מרצים, כגון הוצאות נסיעה ופיצוי עקיף על שעות נסיעה לקמפוסים, ועוד. אמנם יצוצו סעיפי עלויות חדשים שיתחייבו מהמעבר ללמידה המקוונת, אולם החיסכון יהיה גדול משמעותית מהתוספת.

בצד צמצום ההוצאות תביא הלמידה המקוונת לעלייה בהכנסות. למעגל הלימודים באקדמיה ייכנסו סטודנטים פוטנציאליים שעד עתה נמנעו מכך, משום שלשם כך נדרשו לשכור דירה ולגור בעלויות גדולות הרחק ממקום מגוריהם הקבוע. כמו כן באמצעות הלימודים מרחוק אפשר להתחיל לגייס סטודנטים דוברי עברית מארצות רחוקות. והעיקר: החיסכון שתביא האופציה המקוונת למוסד המלמד, תאפשר לו להוריד את שכר הלימוד ותשפר את האטרקטיביות שלו עבור הלקוחות, כלומר הסטודנטים.

הגדלת ההכנסות יחד עם הקטנת ההוצאות תוליד באופן טבעי את חיזוק המגמה של הלמידה המקוונת. השלטונות לא ימנעו נטייה זו, בעיקר בשל הסיכויים שהמגפה או דומותיה יישנו בעתיד, וגם בגלל סיכונים אחרים להשבתת הלימודים, כגון איומים ביטחוניים. מבלי להיכנס כאן לפירוט יתר, מובן שהנטייה למעבר ללמידה אינטרנטית תהיה גדולה יותר בקרב המכללות, וקודם כול הפרטיות שבהן.

ההשלכה השנייה של מכת הקורונה תהיה לדעתי הקטנה, בטווח הקצר, של מספר הסטודנטים. מגמה זו, שמסתמנת בשנים האחרונות, תתחזק כעת בשל האירוע המסוים שאנו דנים בו. סטודנטים שהחלו ללמוד, יעזבו את המערכת בשל לחצים כלכליים ונפשיים. חלק מהסטודנטים שתכננו ללמוד, יעכבו את ביצוע כוונתם, בשל אותן סיבות או אולי מחשש להיכנס למצבים של חוסר ודאות. מגמה זו תגביר את עוד יותר את התחרות המתעצמת כבר שנים בין מוסדות האקדמיה, ובעיקר בין האוניברסיטאות לבין המכללות, על פוטנציאל הסטודנטים.

ברור מאליו שהגברת התחרות מתחברת היטב לצפי של התחזקות הלמידה המקוונת. כאמור, למידה מקוונת תאפשר, למוסד שישכיל לאמצה היטב, לחזק את גיוס הסטודנטים תוך חיסכון בעלויות. וכך שתי המגמות כרוכות זו בזו. אני אישית חושש שהחיבור הזה ינמיך את רמת הלמידה ורצינותה במוסדות מסוימים, אולם זה כבר נושא למאמר נפרד.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

  1. אפילו חושבת שהכל יהיה יותר קיצוני בעיקר ירידת הרמה.

  2. אני מסכים אם הניתוח העובדתי בעניין הכלכלי במיוחד ופוטנציאל הגיוס של סטודנטים.
    החוויה שלי היא שיש חסרונות רבים על היתרונות של לימוד מרחוק. בפרט בנושאים שיש בהם רעיונות דעות ואפשרויות מגוונות לראות ולהציג את הדברים.
    הלמידה מרחוק הרבה פחות משלבת את הסטודנטים והשיח המפרה. לי קשה היה לחוות באמת את הסטודנטים למרות מאמצי לשלב גם מרחוק.
    אין לי ספק שלמידה מרחוק פוגעת ברמה וכבר יש דרישות להקל על הסטודנטים ולהתחשב בהם – שוב פגיעה ברמה ובהיקף החומר שניתן להעביר ובוודאי את המגוון, השונות והאינטרא'ציה.
    מחכה לחזור ללימוד מקרוב ולחוש טוב יותר את הסטודנטים.

  3. כמי שלמד ולימד בתחום מדעי הטבע אני בטוח שבלמידה מרחוק קיים פגם נוסף והוא במקצועות שבהם חייב הסטודנט לבצע ניסויים. אין דומה ביצוע הניסוי על ידי המרצה לביצועו המעשי על ידי הסטודנט.

  4. הלמידה מרחוק יעילה מאוד במקצועות של הרצאות(שאין מעבדות).

    קיימת בעייה שמרצים רבים קיצרו את זמן ההרצאה לשעתיים אקדמיות במקום 3 שעות אקדמיות.

    המרצים המצטיינים ממשיכים להרצות 3 שעות אקדמיות, הם השתלטו על הטכנולוגיה בהצלחה. משתמשים ב צ'ט ביעילות לעודד שיח. ולנהל תקשורת מעולה עם הסטודנטים.

    החיסכון בנסיעות של 240קמ בשבוע משמעותי מבחינה אקולוגית ומבחינת עלות, ומבחינת סיכון בכביש.

    ההרצאות של מרצים טובים, מתנהלות ביעילות,גם בזכות ה mute all, אין הפרעות.

    יש לסטודנט ולמרצה אפשרות להקפיד על מזון בריא ולא יקר בבית.

    החסרון הגדול:
    העדר אינטראקציה חברתית.
    חסרונות אחרים:
    צריך למצוא דרך לבחינות.
    סטודנטים שאין ברשותם מדפסת מחשב אינטרנט.

    מסקנה:
    צריך שילוב של שתי הדרכים,
    כך שגם יתאפשר חיסכון וגם תתאפשר אינטראקציה פרונטאליות בין סטודנטים.

  5. לא דן בשאלה אם זה טוב או לא טוב ללמד ב-זום
    אלא איך ינצלו את אירוע הקורונה מוסדות אקדמאים מסויימים

  6. תואר ראשון היום אין בו ערך רב ממילא כלשעצמו. מה שמושך סטודנטים זה החוויה החברתית. בלעדיה ערך התואר צונח.

  7. לפני כ-6 שנים פרסמתי כאן בעיתון האינטרנטי מאמר על החוויה שלי בלימוד באוני' מכוונת חדשנית בשם Corsera בה למדתי קורס מפרופ' מאוד מפורסם בשם ג'פרי סאקס מטעם אוני' קולמביה בניו יורק. הקורס ניתן בחינם! הידע לכל דורש!
    לדעתי במאה ה-21 שיטות כאלו צריכות להיות יותר נפוצות ומערכת הלימוד של האוניברסיטאות והמכללות צריכות לעשות אינטגרציה עם שיטות מתקדמות כגון לימוד מכוון אך לא לזנוח את הלימוד הפרונטלי.
    למה שסטודנטים ישראלים לא יחספו למיטב המומחים ? למה יש צורך בתשלום מופרך למכללות שגובות שכר לימוד פי 3 מהשכר הלימוד האוניברסיטאי

  8. הישנות וישכחו את הטכנולוגיות המקוונת בהוראה עד המשבר הבא.

  9. הלמידה המקוונת נעשתה מחוסר ברירה. האלטרנטיבה- – להפסיק ללמד.
    אבל נראה לי שבדיונים כאן שכחנו קצת את הסטודנטים.
    הקורונה תפסה אותם בבית. ולעיתי קרובות עם ילדים קטנים ושאר קרובי משפחה. מחשב אחד בבית בהחלט לא מספיק. הקושי להתרכז הוא בעייתי מאוד. ויכול להיות שמועד התחלת השידור עומד בסתירה למחוייבויות משפחתיות דחופות(רפואיות למשל). לאור זאת החלטתי להקל על הסטודנטים. במקום שידור שיעור סנכרוני(זמן אמיתי) התחלתי להקליט את ההרצאה שלי ולשלוח אותה למודול הקורס שם נמצאים כל חומרי הלימוד כשהם סרוקים כולל מצגות. הסטודנט/ית יכול לפתוח את ההקלטה מתי שנוח לו ואפילו בסמארטפון. שאלות מועברות אילי במענה וזוכות לתגובה.
    כלומר העברת שיעורים באמצעות האפליקציה יכולה להיות יעילה כל עוד לסטודנט יש את חומרי הקריאה זמינים(הספריות סגורות).
    לגבי בחינות, יש מערכת להכנת בחינה מקוונת די משוכללת בתוך מערכת המודל וכבר עשיתי כמה מבחנים בלי בעיות. עשיתי גם שיעור אחד סינכרוני כדי "לגשר" על החוסר החברתי ולהקשיב לבעיות שלהם.
    זה אפשרי, גוזל הרבה זמן מהמרצה, אבל בסופו של דבר, האמת, אין כמו שיעור בכיתה כמובן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של נוח

לא רק מכות

מבט אל אירועים שבהם נהרגו ערבים

צילום של יוסי

גזירה משמים?

איך לרתום תהליכי שינוי שכבר קורים בחברה החרדית