בקיעים במגדל השן

עם פתיחת שנת הלימודית האקדמית תש"פ
תמונה של יונתן
יונתן קורפל

שנת הלימודים האקדמית החדשה תש"פ נפתחת בעצם הימים האלה. כולנו, סטודנטים ומרצים, נכנסים אליה עם כוונות טובות. כמו בכל מערכת, אפילו מוצלחת ביותר, אסור לנוח על זרי הדפנה. חשוב תמיד לחתור לשיפור ולשדרוג. לעניות דעתי במערכת החינוך האקדמית שלנו יש לא מעט דברים הדורשים תיקון ושיפוץ. אינני מתכוון לדון במוסדות ובמחלקות מסוימים, אלא בתופעות כלליות ובליקויים שלדעתי הולכים ומחמירים עם השנים וחשוב לטפל בהם מהר ובנחישות. כדי לא להלאות את גולשינו אתעכב על שלוש בעיות בלבד, שבעיניי הן מהצורמות ביותר.

העולם הולך ומשתנה ומתפתח בכיוונים שונים ורבים, אולם תכנית הלימודים ברוב המחלקות ברוב המוסדות האקדמיים שלנו בקושי מבטאת זאת. הפער בין העולם המציאותי בן זמננו לבין הכלים, הידע וכיווני המחשבה שמקנים לסטודנטים הולך וגדל. אסתפק בשתי דוגמאות שימחישו זאת. כמרצה בתחום טכנולוגיית המידע, ליבי נחמץ כל בוקר מחדש כשאני רואה כמה מעט משדה ידע זה מוקנה למנהלי ומקצועני העתיד בכל התחומים, אף שאפילו פרקים ספורים אך הולמים יכולים לקדם מאוד את עתידם. דוגמה אחרת היא השפה הסינית, ששליטה בה יכולה להזניק את הסטודנטים לעמדה מבטיחה בגשרים אל המעצמה האדירה שעתידה צפון גדולות. אינני מדבר רק על החוסר הכמותי בשעות אלא גם על התכנים. אולי מי מהגולשים יקפוץ כעת עם העובדה שהוא כן למד סחר אלקטרוני, או גולשת תעיד שעברה קורס יסודי בסינית, אולם הדוגמאות הן מעטות, ורובן עלובות במסה ובעומק שלהן. אם יש דוגמאות רציניות הן בחזקת היוצא מן הכלל המוכיח את המצב הכללי הגרוע.

בעניין אחר, אני חושב שחייבים לבלום את התפוגגותם של לימודי מדעי הרוח. במכללות הם בדרך כלל לא קיימים, באוניברסיטאות הם סובלים מאנורקסיה שחצתה זה מכבר את קו הסכנה. אינני מתכוון אך ורק ללימודי תואר במדעי הרוח, אלא גם ללימודים משניים מתוך מדעי הרוח בפקולטות האחרות. כאשר בחברה האנושית התחילו לצמוח הידע והמדע, הם השיקו בנקודות לא מעטות עם הפילוסופיה ועם תחומים אחרים בקטגוריה הרוחנית. ברור לי שכיום כל אם ואב עבריים רוצים שצאצאיהם יהיו עורכי דין, מהנדסים, אנשי היי-טק, רופאים וכדומה, אבל גם אלה חייבים לפעול על פי ערכים, לשאוב כוח מאידאולוגיות, להניע את הכפופים להם, להבין את הדחפים של מתנגדיהם, להביע את עצמם בכתב ובעל פה וכן הלאה וכן הלאה. מדכא לראות את דלות הלשון והחשיבה של מהנדסים ומתכנתים בארצנו, עד כדי כך שלעיתים אינם מסוגלים לבטא את עצמם כיאות בכתב או בעל פה, וזוהי תופעה נפוצה. חייבים לשזור בהכשרת דור העתיד הרבה יותר ממדעי הרוח, מה שיעלה ללא ספק את יכולותיהם, קידומם האישי, תרומתם לחברה והנאתם משעות הפנאי. מה שנעשה כיום פה ושם בתחום זה כלל איננו מספק, מנקודת מבטי האישית.

הנקודה השלישית והאחרונה שבה ברצוני לעסוק הפעם היא הדרישות מהסטודנטים. אלה ככלל הולכות ופוחתות. וככל שהדרישות יורדות, גובר הלחץ להורדתן עוד יותר. הלחץ מופעל הן מצד הסטודנטים, שרוצים לעמול פחות בעבור אותו ציון, והן מצד המוסדות, שמחפשים דרכים להתחרות על לב הסטודנטים, בין היתר באמצעות הפחתת דרישות מזה וגילוי נדיבות יתר במתן הציונים מזה. הלימודים צריכים להתנהל בצורה שתחייב את הסטודנטים לחקור נושאים, לקרוא בעצמם חומרים אקדמאיים, כמובן באנגלית, להכין מסמכים משמעותיים, להציג ממצאים בפומבי ולהגן עליהם, ליזום דברים חדשים ולהביא לידי ביטוי עמדות מקצועיות אחרות ושונות מאלה שנלמדות בכיתה, תוך הנמקה ושכנוע. הוכחתי לעצמי ואולי גם לאחרים, לא פעם, כי בגישה נכונה אפשר להסביר לסטודנטים כי הם מסוגלים, ולהביאם להוכיח זאת באמצעות פועלם. והם מעריכים זאת בסופו של דבר. חייבים לבלום את מגמות הזילות. לא ייתכן שבמאמץ מתון, ולעיתים ללא כל מאמץ, הכיתה מגיעה לציון ממוצע שבין תשעים למאה אחוזים.

זוהי דעתי האישית. אני בטוח שיש דעות אחרות, ואולי גם הפוכות, הרי לאיש אין מונופול על החוכמה. אבל לעצם הדיון, בתנאי שיהיה רציני וחיובי, יש משמעות גדולה. אל לנו לקפוא על שמרינו. דעות נוספות או אחרות בצורה של תגובות או מאמרים יעמיקו את הדיון ויטייבו אותו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

15 תגובות

  1. המרצים משאירים הכל לעוזרי ההוראה
    הם יותר ויותר בודקים את העבודות, בודקים את הבחינות ואפילו כותבים את הבחינות ונוכחים בבחינה ומנחים ומה לא. וחלקם סטודנטים של אותו תואר שאליו לומדים גם הסטודנטים

  2. בתור סטודנט לשעבר, הייתי מגביר את האינטגרציה בין שוק העבודה לאקדמיה.
    כולם היום רוצים לעבוד בהייטק או במשרות הכי מתגמלות מבחינה כלכלית אבל אותם משרות לא מתאימות לכולם. מה האחוז של החקלאות והתעשיה באקדמיה ?? לאן נעלמו הבתי ספר המקצועיים? האם כדאי למקד את מירב המאמצים בהייטק בעוד שמבחינת מדידה על פני זמן יש נתונונים מוגבלים?

  3. קורפל נוגע בנושא כאוב ורגיש.
    מצד אחד בישראל קיים מספר הסטודנטים הגבוה בעולם לכמות האוכלוסייה (אחרי קנדה). זה מעלה את ההשכלה של הפריפריה. ישנן 7 אוניברסיטאות מחקר וכ- 60 מכללות. במכללות אין מחקר ראוי לשמו. כשאין מחקר לא יצרים ידע אלא מלמדים ידע ישן מפי מרצים בדימוס או מורים זמניים. לכן כך זה נראה. עולה על כולן בדילטנטיקה המכללה הבין תחומית שהיא בעצם עסק מצוין שמכניס לבעליו הון עתק. הם משלים את הציבור שהם אקדמיה ואפילו החלו לחלק דוקטורטים במשפטים, כאשר ראש המורים הוא אהרון ברק שעבר זמנו ובטל קורבנו.
    באוניברסיטאות המחקר, בלימודי התארים הראשונים אכן חל פיחות. קורפל הסביר את העניין בבהירות רבה. כך גם בלימודי התואר השני ללא תזה(גנבת דעת מוסכמת).
    אולם בלימודי מוסמך ודוקטור באוניברסיטאות המחקר קיימת מצוינות ברמה עולמית.
    זו המציאות ויש לשנותה בדרך אבולוציונית.

  4. מסכימה עם רוב הדברים. ברם, לקבל את המצב כמות שהוא זו פריווילגיה של מפסידניים עלינו לחתור לשינוי. כי הסדקים הןפכים במהרה לבקיעים והבקיעים לשבר.והשברים עשויים להעמיק.. האקדמיה היא אחד ממנופי הצמיחה המשמעותיים והתשתית לחוסן חברתי- כלכלי וחשוב להוביל, לשנות, לחדד. יותר מכך. במוסדות שבראשם מכהנים נשיאים/ ות בעלי חזון וראיה אסטרטגית מוטת עתיד, שלא מתפשרת מתרחשות הצלחות מפתיעןת ומחדשות מאתגרת מבלי להתפשר על איכות אקדמית. כך שהסוגייה פעמים רבות תלויית מנהיגות יוזמת ולא זורמת. לוחמת ולא מתפשרת.מחדשת, יוצרת מתקדמת ולא מתבוססת בקיים ובעכשוי.

  5. מאמר חשוב מאוד!
    מסכים מאוד עם מרבית הדברים. המערכת האקדמית מאבדת מצד אחד את הקשר וההובלה של השטח ומצד שני נאלצת לרצות את הסטודנטים בשל התחרות עליהם.
    הבעיה נובעת מן השיטה עליה אחראית המועצה להשכלה גבוהה ומעליה הממשלה.
    בשלב מסויים הממשלה החליטה כי לא צריך לתקצב יותר השכלה גבוהה וכי יש להפריטככל האפשר. כך נוצר קושי תקציבי למוסדות המתוקצבים ונפרצה התחרות הפראית במוסדות הפרטיים. כל המערכת נכנסה לסחרור אשר הוביל לתחרות על "ראשים" ולא על תוכן, ערכים, חדשנות וכד'. והנה אנחנו עומדים בפני שוקת שבורה בניסיון להציל מערכת מפוארת.

    1. ועוד לא דיברנו על מינויים באוניברסיטה שנעשים לפי פרוטקציה ולא לפי כישורים.
      עוד לא דיברנו על מרצים שמקדמים מסטראנטים ודוקטורנטים על פי דעותיהם הפוליטיות. כך נוצרות באוניברסיטאות לטיפונדיות של שמאל קיצוני שניזונות מכספי משלמי המסים. עוד לא דיברנו על מרצים שמתעללים בצעירים שבאים להרצאות, מי משרות חובה ומי ממילואים, לבושים במדי צה"ל.

  6. מכניסים מינויים ותקנות שישתיקו באקדמיה גם דעות חבריות ופוליטיות וערכיות אחרות
    בעיה גדולה

    1. להשתיק באקדמיה דעות אנטי ציוניות ואנטי ישראליות, תומכות BDS, שוללות מדינה יהודית וכיוצא באלה?
      כולם יודעים למה ולמי הכוונה. אף אחד לא מעז להשתיק את הקוויזלינגים האלה שמתפרנסים על חשבון אלה שאותם הם משמיצים.
      אדרבא – ששרח החינוך של הימין והדתיים יתעשתו ויפעלו כנדרש.

  7. אלא שהתמונה השלילית חלקית בלבד, יש עוד הרבה בעיות לא פחות קשות באקדמיה, ואולי אף יותר

  8. מיקרו תואר
    לימודים של מספר קטן של נואים למספר שעות קטן וכבר אפשר יהיה להתהדר ב"תעודה" ו"תואר" אקדמי
    מזעזע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

הסהר הטורקי

מה עומד מאחורי ההתקרבות של טורקיה למדינות האזור