עוד חוזר הניגון

מל"א – המרכז ללימודים אקדמיים קרס
יונתן קורפל
יונתן קורפל

לפני יותר מחמש שנים פרסמתי במדור זה מאמר על קריסת מכללה שנשאה את השם מכון לנדר. פרט לסטודנטים של המכללה האקדמית הירושלמית הזו שנפגעו מהיעלמותה, ואולי גם מרציה, נראה שאף אחד כלל לא זוכר את הפרשה. שנה קודם לכן נמחקה המכללה האקדמית "דן", שהקמתה שנים ספורות ביותר לפני כן לוותה בהדים רמים של יחסי ציבור, תוך שהיא נתמכת לכאורה בפטרונים מתחום המחשוב. המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) דאגה בשני המקרים לפתרונות חלקיים בכך שהעבירה את הסטודנטים למכללות אחרות. הסטודנטים של מכללת "דן" הועברו למשל למכללה באור יהודה, שכולנו שמענו עליה לפחות בשל הפרסומת שלה באמצעי התקשורת השונים – מל"א (המרכז ללימודים אקדמיים).

והנה בשבועות האחרונים קרסה מכללת מל"א הנ"ל עצמה, וגם הפעם הפתרון שניתן לסטודנטים היה העברתם לכמה מכללות אחרות. ואלה, במקום להתחרות ביניהן הגיעו להסכם פנימי שאושר על ידי המל"ג, וחילקו ביניהן את השלל. כל מכללה "מאמצת" שכזו קיבלה סטודנטים של מחלקות מסוימות. מל"א נקלעה לגירעון של מעל 80 מיליון ש"ח. בעת ההתמוטטות למדו בה כ-3,700 סטודנטים והיא העסיקה מאות עובדים ומרצים.

ובין לבין היו עוד קריסות של מכללות אקדמיות, אבל נדמה שלצורך הדיון אפשר להסתפק בדוגמאות שהוזכרו, התמונה העגומה ברורה. נכון שבעקבות כל הקריסות הללו מצאו, לכאורה, המל"ג ומשרד החינוך פתרון באמצעות העברת הסטודנטים למכללה אחרת. אולם על פניו ברור כי הסטודנטים בהחלט יצאו נפגעים. הם נמצאים בתהליך רכישת תואר שעלותו במכללה כמה עשרות אלפי שקלים, וכעת יקבלו תמורה בעייתית. אינני רוצה לחזור על עצמי ולכן לא אכנס לפרטים. אם אלה חשובים למי מהקוראים, כדאי שייכנס לקישור למאמרי הקודם, המוזכר לעיל בפסקה הראשונה, וימצא פירוט והסברים.

אלפי סטודנטים נפגעו במקרה הנוכחי, וכאילו כלום. לא המל"ג ולא שר החינוך (היוצא והנכנס) לא מתנצלים, אף שהבעיה התרחשה במשמרת שלהם ובאחריותם. והחמור מכול – לאור הפגנת האדישות – הוא שכלל לא ברור אם בקרוב לא יתרחש הפרק הבא בסדרת הקומדיה השחורה הזאת.

ויכוחים רבים כבר התנהלו במקומותינו על התגברותה של תופעת המכללות בחינוך האקדמי בישראל. חכמינו, מכל הסוגים, השמיעו שלל דעות ועמדות. אלא שהוויכוח נסב בעיקרו סביב הסוגיה של רמת הלימודים. לא בכך מתמקד מאמרי זה, אף שבוודאי יש לי עמדה משלי שאותה גיבשתי מתוך היכרות מקרוב של הנושא. אני מבקש להאיר כאן הפעם נקודה אחת – מניעת הנזק שנגרם לאזרחים תמימים ששילמו ממיטב כספם, השקיעו מזמנם ונרשמו למכללה, שפתאום נעלמת כלא הייתה.

משרד החינוך והמל"ג אחראיים לא רק על עמידת המכללות האקדמיות ברמת לימודים נאותה, אלא גם על היותן בעלות בסיס כלכלי שמבטיח המשך קיום במשך כל השנים שעבורן שילם הסטודנט. הבחינה שעושים הגופים המופקדים, בתחום הנ"ל, איננה מספקת! על הגופים הללו לתקן עצמם מייד.

שנת לימודים חדשה עומדת בפתח, ובתוך שבועיים המוני סטודנטים ינהרו למכללות. חשוב להבטיח שיוצבו קריטריונים רציניים יותר, וכי על פיהם תיערכנה בהקדם האפשרי בדיקות לא רק למוסדות חדשים, אלא לכלל המוסדות הקיימים. חשוב לא פחות לבצע בדיקות כלכליות שוטפות, וכן לעדכן את הפרמטרים והדרישות תוך מעקב רציף אחרי כל מוסד שכזה. חייבים גם לחשוב על ביטחונות וערבויות ברמה אחרת לגמרי, כאלה שיבטיחו באמת את עתידם של הסטודנטים. פחות אנרגיות צריכות להיות מושקעות בגופים האחראיים על החינוך האקדמי בפוליטיזציה המאפיינת אותם, תוך הפנייתן לדאגה לסטודנטים, למרצים, ולרמת הלימוד ואפילו המחקר.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. חבל להכביר מלים:
    המכללה קרסה כי ההוצאות היו גבוהות מן ההכנסות.
    לימדו שם ניהול, בקרה פיננסית, ניהול סיכונים.

    1. תהיינה הסיבות לקריסה אשר תהיינה
      הטענה שלי היא בעיקר כלפי משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה
      הם צריכים לנקוט בפעולות שימנעו ככל הניתן קריסה של מכללות, ועוד יותר מכך- נזק לסטודנטים שלומדים במכללות שנקלעות לצרות

  2. במוסדות ששולטים על האקדמיה והם פועלים לפי שיקולים אידיאולוגים ומפלגתיים ולא מקצועיים.

  3. הבעיה היא בקונספט הקפיטליסטי אשר מיושם גם בהשכלה הגבוהה. אם הרעיון של מוסדות השכלה פרטיים מקובל אז גם קריסה כזו צריכה להיות מובנת.
    העניין הוא שלא מדובר בעוד גורם עיסקי צרכני מדובר על השכלה גבוהה אשר מפוקחת על ידי המדינה וצריכה להכיל קריטריונים אחרים אם בכלל לאפשר מוסדות פרטיים.
    בכלל ההקצבה לחינוך הגבוה היא נמוכה וכל נושא הפיקוח צריך לעבור חשיבה חדשה!

  4. שהיתה קרויה בשם אחר קרסה עוד קודם לכן. היו סימני אזהרה. וזה מוסד שקיבל אישור להעניק תואר שני בתחומים מסוימים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

הסהר הטורקי

מה עומד מאחורי ההתקרבות של טורקיה למדינות האזור