אנגלית או עברית – מי תגבר על רעותה

מצב העברית במוסדות האקדמיים בישראל
תמונה של רות
ד"ר רות בורשטיין

רבות נכתב על כך שהאוניברסיטאות בארץ פותחות תוכניות לימודים לסטודנטים מחו"ל הנלמדות באנגלית. מתברר שההכנסות מלימודים אלו גבוהות מן ההכנסות מן הלימודים הרגילים באוניברסיטה. יש גם קורסים מסוימים בלימודים הרגילים הניתנים באנגלית, ויש שעבודות תואר שני או שלישי מוגשות בשפה האנגלית.

השיקולים לתופעות אלו ברורים ומובנים, אך השאלה היא אם אין זו תחילתו של תהליך שסופו בלימוד כלל הקורסים באוניברסיטאות בישראל באנגלית.

רבים יאמרו שהחשש מוגזם ואינו במקומו. אדרבא התוכניות באנגלית מפרסמות את האוניברסיטאות בארץ ואת המחקר בישראל, וכל אלו משרתים שירות מצוין את המדינה בעולם האקדמי כולו. הללו יוסיפו ויאמרו כי תועלת רבה לתוכניות באנגלית ואל לנו להסתגר בד' אמותיה של ישראל אלא לצאת לעולם האקדמי העולמי בהצעות שתמשוכנה סטודנטים מוכשרים לארץ.

מנגד ניצבים אלו החרדים לגורל העברית וחוששים שבסופו של התהליך, העברית הקלוקלת תהיה לשון הלא משכילים (שתי שקל, אני יגיד לך) והמשכילים שירכשו השכלה באוניברסיטה ידברו אנגלית.

ואני שואלת: אם למצב זה נתדרדר, מה יהא גורלה של הספרות העברית? הלוא יפרסמו בה עוד ספרים? מי יהיו קוראיה?

הסגידה למחקר המתפרסם ברובו באנגלית משפיעה על פרסומי המרצים במוסדות האקדמיים בישראל. לצורך קידום במוסד אקדמי בישראל, מאמר שהתפרסם בכתב עת נחשב בחו"ל באנגלית נותן מִזְכֶּה (קרדיט) רב יותר ממאמר שנתפרסם בכתב עת נחשב בארץ. וההסבר לכך הוא שמאמר זה נשפט מטעם מומחים בין-לאומיים שרמתם גבוהה. המוסדות להשכלה גבוהה מעודדים אפוא מרצים לפרסם מאמרים באנגלית ולא בעברית, גם מאמרים בלשון עברית או בספרות עברית.

לכך יש שתי השפעות רעות על המחקר בארץ: מי שאינם קוראים כתבי עת המתפרסמים בחו"ל אינם קוראים מאמרים שהתפרסמו בידי חוקרים ישראלים בתחומים המעניינים את הישראלים. לעומת זאת יש חוקרים (במדעי החברה בעיקר) היודעים שאם יפרסמו מאמר העוסק בבעיה הקשורה רק לישראל (למשל בכלכלה) לא יהיה לנושא זה מקום בכתב עת שאינו ישראלי, והנושא לא יעניין את קוראיו. לכן לא פעם חוקרים בוחרים לפרסם בחו"ל מחקרים על בעיות שאינן חשובות כל כך לישראל, אלא חשובות לארה"ב או למדינות אחרות כדי שמאמריהם יפורסמו.

האוניברסיטאות לא תשנינה את דרכן בעניין המִזכה הגבוה יותר למאמרים באנגלית מלמאמרים בעברית. גם פרופסורים האוהבים את הלשון העברית וחפצים ביקרה, מסכימים שהפרסום באנגלית בכתב עת נחשב בחו"ל צריך לזכות במִזכה רב יותר.

ראיתי מרצים צעירים שרק לאחרונה החלו את דרכם באוניברסיטה ולמדו את השיטה להתקדם בעולם האוניברסיטאי – הם מפרסמים רק באנגלית בכתבי עת בחו"ל.

כדי שתושבי הארץ לא יפסידו מאמרים מעניינים הקשורים לישראל, לתרבותה ולשפתה, אני מציעה לחייב כל חוקר המפרסם מאמר בשפה אחרת לתרגמו לעברית. במרשתת הספרייה הלאומית יכול להיות אתר שיכלול את כל המאמרים המתורגמים על פי תחומי הידע. כך נפתור בעיה אחת בסבך הבעיות שמניתי לעיל.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

  1. מי בכלל בעולם קורא מאמרים בעברית
    גם הסינים, ההודים, היפנים, הערבים וכל היתר מפרסמים מאמרים אקדמאים באנגלית

  2. יש לנו שפה ויש לנו עם. זאת צריכה להיות המסגרת של העשיה אצלנו. אחרת למה לא למשל להפוך את האנגלית לשפת המדינה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של סטיב

מלחמה על הבית

מלחמת הקיום של היום דורשת חשיבה מחודשת