התקשורת הפופולארית והספרות האקדמית אינן תמימות דעים בנוגע לביצועים של יזמיות ומנהלות בהשוואה ליזמים ומנהלים. יש הטוענים כי הביצועים של נשים עדיפים על אלו של גברים ויש הטוענים אחרת. כתוצאה מכך, אף על פי שקל להשיג מידע על מגדר, משקיעות ומשקיעים אינם יכולים להשתמש במגדר כרמז לניבוי הביצועים העתידיים של חברות סטארט-אפ. מכאן עולה השאלה: האם יזמיות ומנהלות משפיעות על ביצועי חברות סטארט-אפ טכנולוגיות? ואם כן, מהן הסיבות לכך?
המחקר שלנו התבסס על נתונים של Israel Venture Capital שכללו 9,235 חברות סטארט-אפ טכנולוגיות ישראליות בין השנים 1990–2013 בשבעה ענפי טכנולוגיה שונים – IT, תוכנה, תקשורת, מדעי החיים, מוליכים למחצה, קלינטק, אינטרנט וטכנולוגיות שונות. בסיס הנתונים כלל 1,024 יזמיות, 16,487 יזמים, 1,977 מנהלות ו-8,383 מנהלים. מצאנו שככל ששיעור היזמיות ושיעור המנהלות בתוך הפירמה עולה – כך סיכוייה של הפירמה לבצע אקזיט יורדים, אך באותה המידה יורדים גם סיכוייה לנחול כישלון, כלומר גדל הסיכוי שהפירמה תישאר פעילה.
הסבר תיאורטי אפשרי לממצאים הוא הבדלים בין נשים וגברים ביחס לשינויים ארגוניים. הספרות המחקרית מתייחסת לשני היבטים. ראשית, מכיוון שנשים מהוות בדרך כלל מיעוט בארגונים, הן נוטות להתנגד לשינויים ארגוניים בשל צורך לבלוט. פעמים רבות הן בוחרות לעשות זאת באמצעות הבעת דעות מנוגדות או כאלו שאינן פופולאריות בקרב הרוב הגברי. כך הן מנסות להשפיע על קבלת ההחלטות של הפירמה ברצונן להיות שותפות לתהליך. נוסף לכך, נמצא כי באופן כללי קבוצות מיעוט בארגונים חוששות לשנות את הסטאטוס קוו, שמא הדבר יפגע בהישגיהן עד כה. על כן יורדים סיכוייה של הפירמה לבצע אקזיט ככל ששיעור היזמיות ושיעור המנהלות בתוך הפירמה עולה, שכן אקזיט – הן באמצעות מיזוגים ורכישות הן באמצעות הנפקה בבורסה – כרוך בשינויים ארגוניים שעלולים לפגוע במעמדן של נשים בפירמה ובהישגיהן.
סיבה נוספת לנטייה של נשים להימנע משינויים ארגוניים נעוצה בתחושה של "בעלות פסיכולוגית" – הן חשות אחריות גם על הפירמה שבה הן עובדות וגם על העמיתים והלקוחות שלהן. תחושה זו משפיעה בעקביות ובאופן חיובי על מחויבותן הארגונית של נשים, והיא מובילה אותן לעשות כל שביכולתן כדי לשמור על "הבייבי שלהן" ולמנוע מהפירמה כישלון.
התרומה העיקרית של המחקר היא שמשקיעות ומשקיעים אכן יכולים להשתמש במגדר כמנבא לכישלון של אקזיט של חברת סטארט-אפ. באופן ספציפי, כאשר משקיע מעוניין ברווחים לטווח קצר והמטרה היא לבצע אקזיט, רצוי להשקיע בפירמה עם שיעור גבוה של גברים בשכבת ההנהלה הבכירה. אולם אם משקיע מעוניין ברווחים לטווח ארוך והמטרה היא חברה יציבה ובת-קיימה, רצוי להשקיע בפירמה עם שיעור גבוה של נשים בשכבת ההנהלה הבכירה. נוסף לכך, לאור ממצאים אלו ניתן לקוות כי ההנהלה הבכירה בחברות סטארט-אפ טכנולוגיות תשכיל למנף את השפעתן של נשים על ביצועי הפירמה בהתאם למטרותיה ותיערך לגיוס נשים לתפקידים בכירים בענף ההייטק.
*
המחקר בוצע בהנחייתה של ד"ר סתו רוזנצוויג ובשיתוף עם ד"ר שי הראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
17 תגובות
אלירן קראתי בעיון רב את הכתבה והיא מאירת עיניים ובהחלט ראויה להתייחסות רצינית ולמחשבה נוספת לפני שאנו מחליטים החלטות רלוונטיות לענין תכני הכתבה
אני גאה בהישגיך. אנא המשך לשתף אותנו.
כדאי להעסיק אותנו
מישהו מחפש מנכלית?
נפלא וממצאים מעניינים.
מעניין ביותר
אלירן אתה אחד יחיד ומיוחד בכל תחומי החיים. עלה והצלח!
תודה על מאמר מעניין. איני יודע אם שמת לב – אבל אתה מאשר, גם כתוצאה ממחקרך, שגישת הנשים היא יותר אמוציונאלית, בעוד שגישת הגברים היא יותר רציונאלית. זה ממש בניגוד למה שכל המרצות והחוקרות במקצוע "לימודי המגדר" מטיפות לו. עם יד על הלב –
אם היית משקיע, וחשבת להשקיע בסטארט אפ, היית מחליט על השקעתך לפי מספר הנשים שממלאות תפקידים בכירים בסטארט אפ הזה?
אני שמח שגילית עניין במאמר ומעריך מאוד את התייחסותך הרצינית למאמר.
לעניינו, עושה רושם כי אכן גישת הנשים אמוציונאלית בעוד שגישת הגברים הינה רציונאלית.
עם יד הלב, אני אכן חושב שלו הייתי משקיע בחברת סטארט-אפ – אכן הייתי לוקח בחשבון את הרכב ההנהלה מבחינת מגדר ושוקל זאת בהתאם למטרות שלי (טווח קצר לעומת טווח ארוך). זאת לאור העובדה כי קיים בעולם ההייטק מידע אסימטרי ובו כל רמז אודות אופי היזמים ו/או הפירמה בה אני מעוניין להשקיע עשוי לסייע לי בקבלת ההחלטה כמשקיע.
מאמר מעניין מאוד ובעל תוצאות חשובות מעוררות מחשבה.
מייקל מור, בסרטו "לאן נפלוש עכשיו" מתאר את פשיטת הרגל של הבנקים באיסלנד בזמן המשבר הכלכלי שם ב 2008. מתוך ארבעה בנקים, שלושה פשטו את הרגל. הרביעי, שלא פשט את הרגל, נוהל על ידי נשים.
ללא קשר, מה שגרם לי לקנאה עזה בדרך ההתנהלות של המדינה כפי שמתואר בסרט, נערכה חקירה יסודית לגבי פשיטות הרגל שבסופה, לאחר משפט, המנהלים של הבנקים שפשטו את הרגל יושבים בכלא. הבנק שלא פשט את הרגל, עדיין מנוהל על ידי אותה קבוצת נשים.
שמח לדעת שעלילת הסרט עולה בקנה אחד עם ממצאי המחקר שלי.
כמו כן, ציינתי לפניי לצפות בסרט "לאן נפלוש עכשיו" – בהקדם!
תודה רבה.
בקושי יש מנהלות והסקת מסקנות לגבי מספרים כה קטנים בדלות יוצרת טעות
לצערי אכן מספר היזמיות ומספר המנהלות הינו קטן מאוד ביחס למספר היזמים ומספר המנהלים – ולמרות זאת מדובר במצב נתון המשקף את המציאות בת ימינו בענף ההייטק הישראלי.
כדי להתמודד עם ההטייה הברורה לטובת גברים, כל הניתוחים הסטטיסטים בוצעו כאשר במקום מספר יזמיות/מנהלות בוצע שימוש באחוזן מסך כל היזמים/מנהלים.
וואו בהחלט ממצאים מעניינים …
מרשים מאוד !
נשים זהירות יותר.. ולכן עושות פחות טעויות, מצד שני לוקחות פחות סיכונים. אם אתה בגישה אבולציונית. זה שריד לתקופה שאנחנו היינו צריכים לרדוף אחר ממוטות. והן לשמור על הצאצאים. אם אתה בגישה בריאתנית. דרכו של גבר לכבוש..
זה בהחלט נכון שנשים לוקחות באופן כללי פחות סיכונים מגברים. אולם התיאוריה הזו אינה מסבירה מדוע נשים מקטינות את הסיכוי של פירמה לנחול כישלון, אלא רק מדוע נשים מקטינות את הסיכוי של פירמה לבצע אקזיט.
בתפקיד שר התרבות זה לא הוכיח עצמו
שאולי יסייעו לנשים ללכת זקופות ולצבור ביטחון עצמי.