יש תקווה למדעי הרוח

בסוף חודש יוני נערך באוניברסיטת ניו יורק הכינוס הבין-לאומי השנתי של NAPH (או בשמו המלא: The National Association of Professors of Hebrew) בנושא לשון, ספרות ותרבות. הכינוס נמשך שלושה ימים והשתתפו בו כ-500 מרצים מכל העולם, לישראל היה ייצוג מכובד. רוב ההרצאות נישאו בעברית. מגוון ההרצאות היה עשיר מאוד, והן עסקו הן בנושאים קלסיים הן בנושאים חדשניים.

מספר ההרצאות הגדול ביותר היה בספרות עברית. עיקר המרצים היו מישראל ומארצות הברית. בכינוס נכחו מרצים ישראלים רבים המלמדים במוסדות להשכלה גבוהה בארצות הברית. בהחלט היה מעודד מאוד לראות מרצות צעירות רבות ומרצים צעירים רבים שחקר מדעי הרוח מעניין אותם והם בחרו לעסוק בו.

מושבי ההרצאות בספרות עסקו במגוון נושאים מעניינים מאוד, אציין כאן רק אחדים מהם – "הגוף בין זהות אישית לקולקטיבית", "המחזה והחיזיון העבריים בצל מלחמות: קיימות תכנית – השתנות הצורות" ,"ננו פואטיקה: ספרות בעידן הדיגיטלי", "נשות הצללים של הספרות העברית: דמותן של עוזרות בית, מהגרות העבודה והשפחות", "שוברי שורות: אוונגרד ומיתוס בשירה העברית", "זהות מזרחית כיום", "הכלכלה והספרות הישראלית: נדל"ן, אינפלציה ורווח שולי", "יובל לנובל של עגנון".

היו גם הרצאות על ספרות בתר-מקראית, כגון "פחדים ותפילות".

ההרצאות במקרא עסקו בנושאים כגון "מחקרים בטקסט המקראי ומפרשיו", "ספרות אמונה ונסים", "הטקסט העברי של ישעיהו השני ממגילות מדבר יהודה ועד המפרשים והמדקדקים של ימי הביניים", "סיפור גן עדן: מבט מבפנים ומבט מבחוץ", "מחקרים בלשון המקרא".

ההרצאות בלשון עסקו ב"בלשנות היסטורית", "סוציולינגוויסטיקה ונורמטיביות", "מחקרים בתחביר", "תחביר, סמנטיקה ופרגמטיקה", "מחקרים בלשון המשנה", "מורפולוגיה ופונולוגיה, מחקרים בלשון הספרות".

הרצאות רבות מאוד וסדנאות עסקו בלמידת עברית כשפה שנייה, כגון "חידושים והתנסות בהוראת עברית", "שימוש בחומרים אותנטיים בהוראת שפה", "שיטות ודרכים בהוראת אספקטים שונים על השפה והשימוש בה", "מחקרים בתהליכי לימוד שפה", "הכיתה כקהילה – שילוב טכנולוגיה בהוראת עברית כדרך ליצירת קהילה של לומדים", "מן הסוף להתחלה: בין מאוחר למוקדם ביצירת יואל הופמן", "שירת נתן זך".

הדיונים בתום כל מושב היו מעניינים והציגו השקפות עולם שונות ואסכולות מחקר מגוונות.

במושבים שעסקו בהוראת עברית כשפה שנייה היה פער עצום בין המלמדים עברית בישראל לבין המלמדים בארצות הברית. האחרונים "האשימו" את הישראלים ב"פטרונות" של חברה הגמונית. לתחושתי, היו כמה רגעים לא נעימים. כן טענו כמה מן המלמדים בארצות הברית כי ספרי הלימוד לעברית כשפה שנייה שיוצאים לאור באוניברסיטה העברית אינם "רב-תרבותיים" במובן המקובל בארצות הברית, ולפיכך הם מעדיפים להשתמש בספרים שיוצאים באוניברסיטת ברנדייס.

אציין לטובה את אוניברסיטת ניו יורק שהשקיעה מאמצים רבים באירוח יפה, עשיר ומתחשב. כל משתתף קיבל חוברת מידע על ניו יורק הכוללת מוזיאונים, גלריות ומופעים מסוגים שונים, מפה של העיר, וכן רשימה ממצה של כל המסעדות באזור.