המרצים הרחוקים מהצלחת

מעמד המורים מן החוץ במוסדות להשכלה גבוהה
ד"ר נחום פרנקל

בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר על מאבקים של המרצים מן החוץ כנגד מעסיקיהם – המוסדות להשכלה גבוהה – ודרך ההעסקה הפוגענית שלהם.

ראשית, מיהם המורים מן החוץ? מורים מן החוץ הם חברי סגל אקדמי המועסקים בהוראה אקדמית על בסיס "יחידת הוראה". אופן העסקה זה החל בשנות ה-60 של המאה הקודמת, כאשר הקימה האוניברסיטה העברית את השלוחה בתל אביב – לימים הפכה השלוחה לאוניברסיטת תל אביב – ומרצים מן האוניברסיטה העברית שלימדו בשלוחה נחשבו שם ל"מורים מן החוץ". בהמשך ניתן תואר זה לחברי סגל מכל אוניברסיטה שהתבקשו ללמד במוסדות אחרים, ואחר כך גם למומחים שלימדו קורסי בחירה בתחום התמחותם אף שעיקר עיסוקם לא באקדמיה, למשל שופטים.

החל משנות ה-80 החלו האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות בישראל להשתמש במורים מן החוץ כתחליף זול להעסקת סגל הוראה רגיל. כיום כמעט כל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, המבקשים לחסוך הוצאות על שכר והטבות למרצים ולחברי סגל, משתמשים בנוהל זה, ומעסיקים 60%–70% מן הסגל כמורים מן החוץ, בהעסקה המלווה בפגיעה אנושה בזכויות הסוציאליות, בביטחון התעסוקתי ובשכר.

התחושה הרווחת בקרב חברי הסגל מן החוץ במוסדות להשכלה גבוהה היא שמדובר בסגל שקוף. הם נושאים על גבם את מרב ההוראה, ההכשרה וההשכלה של הדור הצעיר, אך לא זוכים לכל הערכה כלכלית. הם נתונים לפיטורים עונתיים, שפירושם ארבעה חודשי אבטלה בשנה, זכויותיהם הסוציאליות אפסיות והם אינם מקבלים מתנות לחג כמו עמיתיהם. הם אינם זכאים להשתלמויות, לדמי הבראה ולדמי חופשה ואפשר לבטל קורסים, סמינריונים והדרכה שלהם ללא התראה. כתבי המינוי יוצאים, במקרה הטוב, חודש-חודשיים לפני תחילת שנת הלימודים. המרצים והמרצות מן החוץ "תלויים על חוט" ללא מושג קלוש אם יועסקו בשנה השוטפת אם לאו.

המרצים מן החוץ במכללות מוגדרים עובדים עונתיים, והם ממשיכים להיפגש עם סטודנטים גם בין הסמסטרים, לכתוב מבחנים ולבדוק עבודות ומבחנים. המורים מן החוץ מועסקים במוסדות האקדמיים לזמן קצוב והעסקתם מתחדשת או מופסקת מדי שנה או מדי סמסטר. שכרם אינו כולל מרכיב של ותק ומשולם להם לפי מספר חודשי ההעסקה ולפי מספר הקורסים שהם מלמדים. הם אינם זכאים להחזרים בגין הוצאות רכב וטלפון, למלגת שכר לימוד ולהפרשה לקרן השתלמות. בשל כך נטען כי תנאי העסקתם דומים לאלה של עובדי קבלן, אין להם ביטחון תעסוקתי ומעמדם באקדמיה אינו ברור.

הצמצום בתקציבי ההשכלה הגבוהה בעשור הקודם הוביל לצמצום מספר המשרות המלאות של הסגל הבכיר באוניברסיטאות ובמכללות המתוקצבות. בעקבות מאבק ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות נחתם בדצמבר 2008 הסכם קיבוצי בין חלק מהאוניברסיטאות לבין ארגוני הסגל הזוטר בהן, ובמסגרתו נוצר מסלול העסקה חדש באוניברסיטאות – "עמיתי הוראה" – וחלק מן המורים מן החוץ עברו אליו. במרץ 2012 נחתם הסכם קיבוצי חדש לסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות, ובו נזכרו בו גם המורים מן החוץ ועמיתי ההוראה.

בשני ההסכמים היו סעיפים שנועדו לשפר את תנאי ההעסקה של המורים מן החוץ ושל עמיתי ההוראה ואת רמת הביטחון התעסוקתי שלהם. בעקבות חתימת ההסכם הקיבוצי האחרון חלה ירידה של ממש במספר המשרות של המורים מן החוץ באוניברסיטאות, ובד בבד חלה עלייה במספר המשרות של עמיתי ההוראה ושל הסגל האקדמי הזוטר (מתוך מסמך מחקר של מרכז המחקר של הכנסת מ-2013).

גם בחלק מהמכללות המתוקצבות נחתם הסכם קיבוצי ונוצר מסלול חדש של עמיתי הוראה, ששיפר את מעמדם של המורים מן החוץ. כך נחתם הסכם קיבוצי ראשון במכללה האקדמית תל-אביב יפו ובמכללת שנקר. מו"מ המלווה במאבק לחתימת הסכם קיבוצי דומה מתנהל בימים אלה גם במכללה הטכנולוגית בחולון, במכללת ספיר ובמכללה האקדמית עמק יזרעאל.

הגיעה העת שהדגם שהוצע במכללה האקדמית תל-אביב יפו ובמכללת שנקר יהפוך לנחלת כלל המרצים מן החוץ בכל המכללות בארץ וישפר את תנאי ההעסקה של המורים מן החוץ ושל עמיתי ההוראה ואת רמת הביטחון התעסוקתי שלהם.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. המצב קשה בעיקר במכללות. לא משלמים בכלל חצי מהחודשים ולא קרן השתלמות. התשלום עבור הנסיעות מבסה. אני עשיתי את החשבון האמיתי והפסקתי.

  2. מסכים ומברך על המאמר.
    חייבים לשנות את המצב מהיסוד ולחזור להעסקה של מרבית הסגל האקדמי במוסד באופן קבוע, לטובת הסטודנטים, ההוראה והמרצים.

  3. יש רק דרך אחת. על כל המרצים במוסדות האקדמיים להתארגן, אולי במסגרת ההסתדרות, ליצור ארגון יציג, לבחור הנהלה, ולצאת למאבק שמטרתו לחסל את "העבודה הזמנית" באקדמיה. נראה את הנהלות המוסדות האקדמיים (בישראל יש 68 מוסדות כאלה) ממשיכים במנהגי ההעסקה האיומים והמזלזלים שלהם אם פתאום המרצים ה"זמניים" "ישרפו להם את המועדון". הרי הסחורה, שהמכללות בעיקר, מוכרות נמצאת בראשיהם של המרצים. אל תשכחו את זה.

  4. גם ההסכמים נגועים ברוע – למשל בהנדסאים בטכניון ההסכם השעתי הוא ללא זכויות פנסיוניות עד 2015 היה לפחות, וסעיף מיוחד של "הכל כלול בשכר" כולל פיצויים. חוקי?????

  5. אל תשכחו שמרצים מן החוץ פטורים ממחקרים ופרסום מאמרים והם יכולים לעבוד בכל מיני מקומות

  6. והכל בגלל העובדה שהמרצים מן החוץ לחוצים ומפחדים ולא מתארגנים. אחרת הם היו מגדילים הכנסתם ובטחונם הכלכלי בעשרות אחוזים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שרטוט סמלי בית

מהי חברת ניהול נכסים?

שירותים נרחבים לבניינים על מנת שהמבנה יישאר מטופח וישמור על ערכו

שאול אייזנברג

שכונה

פיטורי המאמן במכבי תל אביב

פיצוץ אטומי

על הסף

חידוש הסכם הגרעין עם איראן – תרחישים אפשריים