ביטול הפסיכומטרי?

לאחרונה התפרסמו נתוני הציונים של המבחנים הפסיכומטריים לשנת 2015. הנתונים הללו, בהסתכלות על פי קבוצות אוכלוסייה בחברה הישראלית, מלמדים על כשל בצמצום הפערים בחברה.

כמה נתונים להבהרת הדברים:

גברים – נשים: ציון של 563 לעומת 524

יהודים – ערבים: פער של מאה – 100 – נקודות בין יהודים לערבים: 576 לעומת 477

אשכנזים – מזרחים: ציון של 582 לעומת 559

מרכז – פריפריה: הציון בתל אביב 587 ואילו בדרום 517 ובגליל המזרחי 511

השכלה: למי שאביו בעל תואר שלישי ציון 613, לעומת בן למי שלא למד – 445 ובן למי שרכש השכלה תיכונית – 518. כמעט מאה נקודות פער.

למה משמשת הבחינה הפסיכומטרית? הבחינה הפסיכומטרית משמשת ככלי חיזוי, היא נותנת מדד שלפיו נבחנים ונשפטים סיכויי ההצלחה של הנבדק בלימודים אקדמאיים. הבחינה לא בודקת רמת IQ (אינטליגנציה), אלא מגוון יכולות ותכונות שנועדו לבחון את המועמד ואת סיכויי ההצלחה שלו בלימודים גבוהים. אם כך הציון הפסיכומטרי משמש ככלי למיון וסינון המועמדים להשכלה גבוהה.

על מה מעידים הנתונים הללו? מה אנחנו לומדים מהתפלגות ציונים אלה על פי קבוצות בחברה הישראלית?

הנתונים מלמדים בבירור שלבית יש השפעה מכרעת על ציון הפסיכומטרי. מכאן, מי ששפר עליו גורלו ונולד להורים משכילים מערביים מהמרכז, סיכוייו לשמור על מצבו ומעמדו גדולים ממי שלא זכה. למעשה הנתונים מעידים על פוטנציאל של הגדלת הפערים וחסימה של האפשרות לשינוי המצב.

את מי מסננת הבחינה הפסיכומטרית? על פי הממצאים, הסינון הנובע מן הבחינה פוגע בנשים, במזרחים, בערבים, בתושבי הפריפריה ובילדיהם של חסרי השכלה. ברור על פי הממצאים שבתוך קבוצות אלה מתפספסים רבים שיכולים להצליח בלימודים אקדמיים אך לא מזוהים ככאלה על פי המבחנים. במצב הנוכחי הפסיכומטרי משמש ככלי להנצחת הפערים החברתיים וההגמוניה הלבנה והגברית בחברה הישראלית.

נבדוק את האבסורד ואת חוסר התוחלת של הסינון המוגזם באמצעות המבחנים הפסיכומטריים.

הדוגמה לסינון הגבוה ביותר היא לימודי הרפואה. רבים מאוד רוצים ללמוד רפואה במדינת ישראל, אף שהתגמול הכלכלי מוגבל וברובו מגיע אחרי שנים רבות של עבודה (בוודאי אם משווים למצב בארצות הברית). ואולם מספר המקומות ללימוד רפואה בישראל מצומצם מאוד, למרות הצורך הרב ברופאים נוספים.

יוצא שבישראל יש פחות מקומות ללימוד רפואה מהצורך ברופאים בשטח. המצב גורם למועמדים רבים ללמוד בחו"ל. חלקם לא חוזרים ארצה וחלקם חוזרים ומצליחים למצוא משרות של רופאים במערכת הבריאות הישראלית. בדרך עקומה ומוזרה זו החברה הישראלית נפגעת בכמה מישורים:

בריחת מוחות – היות שהמועמדים ללימודי רפואה הם מהמוכשרים ביותר, אלה שלא התקבלו בארץ ולכן עזבו הם בזבוז עצום של משאבים ובעיקר של אוכלוסייה מוכשרת וטובה. כך יוצא שמדינת ישראל למעשה מייצאת מוחות לחו"ל במקום להשאירם בארץ.

הפסד כלכלי – הלומדים לחו"ל מוציאים כסף רב על הלימודים והמחיה בחו"ל במקום לתרום כספים אלה לכלכלה הישראלית.

נזק מקצועי – כאמור, חלק מהלומדים בחו"ל חוזרים ומשתלבים בארץ. הם למדו רפואה והם רופאים אך לא הוכשרו בארץ על פי הדרישות והצרכים של מערכת הבריאות בישראל. לכן צריך להשקיע בהם על מנת להתאימם לדרישות ולצרכים המקומיים. חלם!

אנחנו צריכים לשאול את עצמנו כמה שאלות לגבי תפקיד הפסיכומטרי ותפקיד מערכת ההשכלה הגבוהה:

האם מערכת ההשכלה הגבוהה משרתת או צריכה לשרת את כלל האוכלוסייה באופן שוויוני?

האם תפקידה של מערכת ההשכלה הגבוהה הוא לשרת רק את אלה שיכולים להצליח יותר?

האם מערכת ההשכלה הגבוהה אמורה לשמר את הפערים בחברה הישראלית? או שמא לצמצם אותם?

ברור שמערכת ההשכלה הגבוהה לא משרתת באופן שוויוני את כלל האוכלוסייה. ברור שההשכלה הגבוהה צריכה לשרת גם את אלה שלכאורה צפויים להצליח פחות (על פי הניבוי). ברור שמערכת ההשכלה הגבוה אמורה לצמצם את הפערים החברתיים ולא לשמרם.

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל הנה, בין השאר, מכשיר לניידות חברתית. צריך לתת למערכת כלים נוספים, אחרים, על מנת להרחיב את מעגל הלומדים ובכך לצמצם את הפערים החברתיים, וחשוב מכול לאפשר לכמה שיותר לממש את עצמם, ככל שניתן.

כבר שנים רבות ברור שהכלי הפסיכומטרי אינו אובייקטיבי מספיק. הגיע הזמן לבטל את המבחנים הפסיכומטריים! או לחילופין לבנות מבחנים שיזהו נכון יותר את קבוצות האוכלוסייה שכרגע נפגעות מהכלי.

המטרה היא לא להגביל את מספר הלומדים והבוגרים של ההשכלה הגבוהה. המטרה צריכה להיות הרחבת מספר הלומדים והבוגרים של מערכת ההשכלה הגבוהה. כך מייצרים ניידות חברתית. כך מצמצמים פערים חברתיים. כך מאפשרים ליותר אנשים לקדם ולממש את עצמם. כך מקדמים אוכלוסיות להכנסה גבוהה יותר ולסיפוק עצמי גבוה יותר.

אין הכוונה להוריד את רמת ההשכלה הגבוהה אלא להעלות את רמת הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. צריך לאפשר ליותר ללמוד, לאתגר אותם ולקצור אחר כך את הפירות של אוכלוסייה משכילה ומקצועית יותר.