לבת, לבן, ולכל המתחלן

התועלות של ברידג' ליוצאים בשאלה
קלפים
צילום: TerriersFan en.wikipedia.org

בימים אלה אני מלמד בהתנדבות ברידג' לקבוצה של יוצאים בשאלה מהעולם החרדי. לא אופתע אם יתברר שזו הפעם הראשונה שמתקיים בארץ קורס מסוג זה.

ברידג' אינו מוכר בעולם החרדי בישראל. משיחות רבות שהיו לי עם יוצאים בשאלה ועם חרדים הבנתי שבעולם החרדי לא משחקים ברידג'. המצב שונה כאשר מדובר בשחמט. לא מעט אנשים שגדלו בעולם החרדי אמרו לי שהם שיחקו שחמט, ומסתבר שלתלמידי ישיבות מתירים לשחק שלא על חשבון לימודיהם. ההנחה היא ששחמט מפתח חשיבה ואינו מזיק מבחינה הלכתית. אבל ברידג' משחקים עם קלפים. אף שמדובר במשחק הוגן המפתח חשיבה וכישורים נוספים, מזהים אותו עם משחקי קלפים אחרים, שחלקם עלולים להיות כרוכים בהימורים וברמאות.

מחקרים הראו תועלות רבות של משחק הברידג' במגוון היבטים: פיתוח חשיבה אנליטית, יצירתיות, שיפור בזיכרון, היבטים חברתיים וערכיים ועוד. במחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת Stirling בסקוטלנד נמצאו תועלות ייחודיות לאנשים מעל לגיל 55, כגון שימור יכולות הזיכרון, הפחתת ההרגשה של בדידות ואפילו הקטנת ההסתברות לדמנציה.

בפוסט זה אנסה להתייחס באופן אינטואיטיבי, ולא באופן מחקרי, לתועלות ייחודיות למשחק הברידג' עבור יוצאים בשאלה מהעולם החרדי.

האתגרים הייחודיים של יוצאים בשאלה מהעולם החרדי

האתגרים לא בהכרח רלוונטיים לכל אוכלוסיית היוצאים בשאלה. להן רשימה תמציתית:

  • חוסר השכלה – חלק גדול מהחרדים לומדים מעט לימודים שאינם לימודים תורניים. חסרה להם השכלה בסיסית, הנדרשת לעבודה ולכישורי חיים.
  • אין תעודות על השכלה – גם אלה שלומדים, וכאלה יש לא מעט, הם לא ניגשים לבחינות רשמיות ואין להם תעודות על השכלה כמו תעודת בגרות.
  • חוסר היכרות עם העולם הלא-חרדי ועם ההתנהגות בו – מכיוון שאינם מכירים את העולם הלא-חרדי, הם לא תמיד יודעים לתפקד כפי שמצופה מהם, עד שהם משתלבים בעולם הלא חרדי ומבינים אותו.
  • עולם העבודה זר להם – יש הגדלים בבית שבו שני ההורים אינם עובדים וחיים מקצבאות, ובכל זאת מספקים את הצרכים כמו מזון וביגוד. כשהם ממשיכים לישיבה מסופקים להם שם כל צרכיהם בלי צורך לעבוד. כשהם מגיעים לעולם החילוני הם לא מבינים את הקשר בין עבודה לכסף. לפעמים זה גורם להם להתפתות ולקחת הלוואות בריבית גבוהה.
  • ניתוק מהמשפחה – רבים מהיוצאים בשאלה אינם עומדים בקשר עם בני משפחתם או שיש להם מעט קשרים לא מספיק משמעותיים. יש גם משפחות חרדיות המקבלות את בניהן ובנותיהן שיצאו בשאלה, אבל בלא מעט מקרים המשפחות מנתקות את הקשרים עם היוצא. המשמעות היא חוסר תמיכה והכוונה וכמובן חוסר תמיכה כלכלית, אם וכאשר היא נדרשת.
  • סיכון לבידוד חברתי – מרבית חבריהם וקרובי משפחתם נותרו בעולם החרדי. בעולם הלא-חרדי הם עשויים ליצור קשר חברתי עם כאלה שהם בעלי רקע דומה לשלהם, כלומר יוצאים בשאלה. לא תמיד הם ישתלבו במסגרות חברתיות אחרות.

חוסר הבנה ביחסי זוגיות בין גברים לנשים – איני מדבר דווקא על מיניות אלא על מכלול היחסים. בחלקים מהחברה החרדית אין לצעירים המתחתנים מושג כלשהו על זוגיות. במקרים רבים הזוגיות נוצרת רק באמצעות שידוך, ולכן חסרה להם מיומנות ביצירת קשר זוגי באופן הדרגתי. את ההדרכה בנושא הם מקבלים ממדריך או מדריכה שתפיסתם היא בעיקר דתית. בחלק מהחסידויות הקיצוניות גם בעל ואישה מנועים מיחסי מין שלא למטרת הולדת ילדים.

לתפיסתם של חלק מתלמידי הישיבות, מהות הזוגיות החילונית היא שהנשים החילוניות מוכנות לקיים יחסי מין עם כל גבר ללא שום צורך בקשר אישי כלשהו. המעבר מהתפיסה הרווחת בקהילתם – אם תפיסה זו ואם תפיסה דומה פחות קיצונית – לזוגיות בעולם החילוני אינה פשוטה כלל וכלל.

 

כיצד יכול ברידג' לעזור להם להתמודד עם האתגרים?

מובן שההנאות והתועלות של המשחק התקפות לכלל האוכלוסייה תקפות גם לגבי יוצאים בשאלה. אתמקד בתועלות העשויות להיות רלוונטיות ליוצאים בשאלה יותר מלאחרים:

  • ההיבט החברתי – הפעילות המשותפת של משחק חברתי פותחת פתח לאינטראקציות חברתיות נוספות ולהיכרות עם משתתפים אחרים בקורסים ובתחרויות. אם ימשיכו לשחק, ייתכן שיהיו הזדמנויות למשחק עם אנשים מחוץ למעגל החברתי הצר שלהם, שעשויות להביא גם לקשרים חברתיים מעבר למשחק.
  • נגיעה קלה בלימודי ליבה – ברידג' הוא משחק המבוסס על עקרונות סטטיסטיים. יוצאים בשאלה שחסרים להם מושגי יסוד במתמטיקה ובסטטיסטיקה עשויים ללמוד בעקיפין מושגים בהסתברות. תלמידים מתקדמים יותר עשויים ללמוד משהו גם על הסתברות מותנית.
  • אפשרות לשיפור התדמית העצמית – אם הייתה למישהו מהם תדמית עצמית של יכולות פחותות מאחרים בגלל הרקע שלהם, הצלחה בברידג' יכולה לנפץ אותה. אם זה קורה בברידג' אז מדוע שזה לא יקרה בלימודים, בעבודה ובתחומים נוספים?
  • שיפור קבלת החלטות – כמו בחיים, בברידג' מקבלים החלטות בתנאי אי-ודאות. ההבדלים הם שההיזון החוזר ביחס להחלטות בברידג' הוא מידי ושלא מדובר בהחלטות הרות גורל. ההתנסות בקבלת החלטות וכן הסבר של מורה או מישהו מנוסה יותר עשויים לשפר את קבלת ההחלטות בתחומים אחרים.
  • שותפות – היכולת לשתף פעולה עם שותף, במעמד שווה, ולפעול יחד באופן עצמאי ומושכל, עשויה לתרום ליכולת כזו גם בהקשרים אחרים, שותפות בעבודה למשל.
  • זוגיות – בפוסטים קודמים התייחסתי לדמיון בין זוגיות בחיים לשותפות בברידג'. שותפות בברידג' עלולה או עשויה להוביל לגירושים של זוגות נשואים שמערכת היחסים שלהם אינה טובה. גם ההפך נכון: זוגיות טובה בברידג' עשויה להתפתח לזוגיות בחיים. גם בהקשר הזה עשויים להיות יוצאים בשאלה שהברידג' יעזור להם לבנות קשר זוגי אישי. השותפות בברידג' עשויה לעזור ליוצאת בשאלה או ליוצא בשאלה לפתח בהדרגה קשר זוגי. כפי שהבנתם מהפסקה הקודמת, במקרים לא מעטים קשה להם לעשות זאת.
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך