גזענות, הסתה לאלימות, הדרה ואמירות חשוכות

מסרים חשוכים מפי אנשי ציבור דתיים בישראל
תמונה של אילן
אילן ורד

ישראל נתונה מאז הקמתה במאבקים חריפים בין הזרם הליברלי-דמוקרטי לזרם הדתי-אמוני-הלכתי, המעלה שורה ארוכה של מסרים, מרביתם חיוביים ומיעוטם שליליים, לרבות מסרים העוסקים בהסתה ובגזענות.

מאמר זה, העוסק בעיקר בהתבטאויות שונות מצד פוליטיקאים ורבנים הנגועות בגזענות, הסתה לאלימות, הדרה ואמירות חשוכות, נגזר מפרסומים שנדונו בשנים האחרונות באמצעי התקשורת למיניהם. ההתבטאויות שיוצגו, אף שאינן משקפות את דעת הרוב הדתי והחילוני בארץ ואף שאינן מקובלות עליו, אין בהן כדי לשלול את הזכות להבעת דעה. יצוין כי חלק מהפוליטיקאים והרבנים חזרו בהם, התנצלו או טענו שדבריהם הוצאו מהקשרם.

במרחב הרבני

  1. לבכירי הרבנים, בעיקר אלה המשתייכים לישיבת עלי, היו בשנים האחרונות אמירות בעלות ניחוח גזעני, כגון עליונות יהודית גנטית והתייחסות להשמדת היהודים בשואה בהקשר ל"מחה תמחה את זכר עמלק". כמו כן התפרסמו אמירות שהתייחסו להמרה, להדתה, להדרה, לאי-שילוב נשים בצבא, לכך שמשפחה חד-מינית אינה משפחה אמיתית ויש לראות בה סטייה ועיוות מוסרי, ועוד.
  2. בספטמבר 2020 החליט בג"ץ להורות למדינה להעמיד לדין משמעתי את רב העיר צפת שמואל אליהו, בין היתר בשל שורת התבטאויות נגד הערבים שהיו בהן ביזוי, הסתה ותועבה. בג"ץ בהחלטתו התייחס גם לגבולות חופש הביטוי של הרבנים וקבע שהם זכאים לפרש את ההלכה לפי הבנתם כל עוד פרשנותם חוסה תחת כנפי חופש הביטוי ההלכתי.

בראשית 2021 הרשיע בית המשפט השלום את הרב יוסף אליצור, אחד ממחברי הספר "תורת המלך" (ראו להלן) בהסתה לאלימות.

  1. בשנת 2009 פרסמו הרבנים יצחק שפירא ויוסף אליצור מישיבת "עוד יוסף חי" שביישוב יצהר ספר הלכתי ושמו "תורת המלך", העוסק בין היתר בהלכות הקשורות להריגת גויים. בראש הספר צוינו ארבעה רבנים שהסכימו לתוכנו: יעקב יוסף, זלמן נחמיה גולדברג, דב ליאור ויצחק גינזבורג (מחבר הספר "ברוך הגבר", ספר המהלל את ברוך גולדשטיין, מחולל הטבח במערת המכפלה). בפרק ו, העוסק בפגיעה בחפים מפשע, גרסו המחברים שבזמן מלחמה מותר להרוג ילדי גויים מאחר שכאשר הם יגדלו הם יזיקו ליהודים, לכן מוטב להורגם כעת. עוד הוסיפו המחברים שיש לכוון את הפגיעה אליהם, ולא רק לפגוע תוך כדי הפגיעה בבוגרים.

הספר אינו משקף את עמדת כלל המגזר הדתי ואף לא את עמדת המגזר החילוני, והוא עלול לתת חומר למחשבה לדורשי רעתו של העם היהודי. חלק מהארגונים הדתיים, לרבות רבנים, הסתייגו ממנו נחרצות ותבעו לאסור את הפצתו ולהעמיד לדין את מחבריו ואת נותני ההסכמה.

בשנת 2010 נפתחה חקירה פלילית בנידון בחשד להסתה. החקירה נסגרה בסופו של דבר על ידי היועץ המשפטי דאז מחוסר ראיות. בסוף 2015 דחה בג"ץ עתירה שהגישו ארגונים חברתיים שדרשו להעמיד לדין את מחברי הספר. השופט רובינשטיין כתב שהספר הוא אנטי-יהודי ומוציא את דיבת היהדות רעה. לדבריו, קשה לפקפק בגישתם הגזענית של המחברים. עם זאת, לדעתו אין תשתית ראייתית מספקת כדי לקבוע שנעברה עבירה של הסתה לגזענות.

  1. בעקבות הספר "תורת המלך" התפרסמו מאמרים אחדים בתקשורת שהצביעו על כך שהנחות היסוד של מחבריו בכל הנוגע להרג ילדים זהות לכאורה לאלה של הנהגת הנאצים. למשל על פי האוטוביוגרפיה של מפקד אושוויץ (כפי שנמסרת בויקיפדיה), הוא וחבריו התקשו להתמודד עם התחינות של הילדים היהודים שהובלו לתאי הגזים. אדולף אייכמן הסביר לו שדווקא את הילדים צריכים להרוג קודם, משום שלא הגיוני להרוג מבוגרים ולהשאיר בחיים דור של נוקמים. גם הימלר התבטא בצורה דומה וכמוהו עשה אוטו אולנדורף – מפקד איינזצגרופה D – במהלך חקירתו.

בשנים שקדמו לפרסום הספר נעשו ניסיונות להצביע על דמיון אידיאולוגי לגבי מאפיינים אחדים בין השקפת העולם היהודית להשקפת תורת הגזע הנאצית, בעיקר לגבי הסוגיה של עליונות הגזע, טוהר הגזע ונישואי תערובת.

בשנות ה-80 של המאה הקודמת צפיתי בלונדון במחזה דמיוני שנכתב בידי הסופר-מחזאי ג'ורג' שטיינר ושמו "הבאתו של א"ה לסאן קריסטובל". המחזה עסק בחוליה ישראלית המורכבת מניצולי שואה המוצאת את אדולף היטלר במעמקי הג'ונגל האמזוני ומעמידה אותו למשפט שדה. להגנתו טוען הצורר הנאצי שתפיסת עולמו הגזענית נבנתה על בסיס השקפת עולמה של היהדות, שגרסה שכדי לשמר את העם היהודי כעם נבחר וכגזע עליון יש להגן על הגזע מטומאה ולטהר את הארץ מיושביה הזרים.

להבדיל אלף אלפי הבדלות, הניסיון להצביע על קיומו של דמיון אידיאולוגי הינו חסר שחר. בעוד שהמחזה התייחס לרעיון תיאורטי (זמן מלחמה, הרג ילדים) שאינו רלוונטי לתקופה המודרנית, תורת הגזע הנאצית שהייתה מקובלת על חלקו הארי של העם הגרמני ראתה ביהדות גזע נחות שיש להשמיד את כל צאצאיו. הנאציזם הוציא אל הפועל את הרצח האלים והברוטלי של עם רודף שלום שהיה מפוזר בעיקר ברחבי אירופה ושלא היה באורחות חייו כדי לסכן את האומה הגרמנית.

במרחב הפוליטי

  1. הרב רפי פרץ, שכיהן תקופה קצרה כשר החינוך והופקד על חינוך לערכי שוויון, הכלה, סובלנות וקבלת האחר, נתן משקל לעיסוק בסוגיות כגון הדתה, המרה, התבוללות, נישואי תערובת וחיבורים עם תנועה גזענית. ביולי 2019 הצהיר הרב כי יש לראות בהתבוללות ובנישואי תערובת בקרב יהדות ארה"ב מעין שואה שנייה. במקום לקרב את בני הזוג ובנות הזוג לעם היהודי, בדרך של גיור או בדרך אחרת, תרם שר החינוך את חלקו לזילות השואה ולהעמקת הקרע עם יהדות ארה"ב.
  2. רשימת "עוצמה יהודית", שעברה מספר גלגולים במהלך השנים, מונהגת בשנים האחרונות על ידי תלמידי הרב כהנא. באוגוסט 2019 החליט בית המשפט העליון שלא לאפשר לשניים ממועמדי הרשימה להתמודד בבחירות לכנסת ה-22, וזאת בשל פעילותם בהסתה לגזענות. בית המשפט התיר לרשימה להתמודד בבחירות, אף שסעיפים שונים במצעה מעוררים קושי בשל הניחוח הגזעני העולה מהם. בסופו של דבר נציגי הרשימה לא נכנסו לכנסת ה-22.

לקראת הבחירות לכנסת ה-23 פעל ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו להכנסת עוצמה יהודית לכנסת. המהלכים עוררו גל ביקורת ביהדות ארה"ב והובילו לפרסום הודעות חריפות, ישירות ועקיפות. כך למשל פרסמה איפא"ק גינוי פומבי והודיעה כי לא תיפגש עם נציגי עוצמה יהודית. בסופו של דבר נציגי הרשימה לא נכנסו לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת ה-24 שוב דחף ראש הממשלה נתניהו את עוצמה יהודית בראשות בן גביר, הפעם לריצה משותפת במסגרת הציונות הדתית. הציונות הדתית קיבלה 6 מנדטים ובכך ניתנה בפעם הראשונה לגיטימציה ציבורית לעוצמה יהודית, והיא הוכנסה ללב הממסד.

  1. ח"כ בצלאל סמוטריץ' ארגן לפני מספר שנים את "מצעד הבהמות", מצעד שיצא חוצץ נגד מצעד הלהט"בים בירושלים. בהזדמנות אחרת הביע ח"כ סמוטריץ' תמיכה בהפרדת יולדות יהודיות מיולדות ערביות. ההפרדה נומקה בכך שאשתו לא תרצה לשהות במחיצתה של יולדת ערבייה, שייתכן שתינוקה ירצה לרצוח את בנו שלו כשיגדלו. באוגוסט 2019 נכח ח"כ סמוטריץ' בטקס לכבוד הרב גינזבורג, שתמך כאמור ב"תורת המלך" וחיבר את הספר "ברוך הגבר". לאחרונה טען סמוטריץ' כי ההדבקה בנגיף הקורונה הואצה בגלל ההתקהלות והצפיפות שהייתה במהלך מצעד הגאווה בת"א, וזאת זמן לא רב לאחר מצעד הדגלים, שנערך בירושלים בהשתתפות אלפי חוגגים וגם במהלכו שררה צפיפות מרובה.

במרחב הציבורי

  1. על פי החוק אסורה כל הפרדה במרחב הציבורי בין גברים ונשים, בגלל פגיעתה הקשה של הפרדה בזכויות לכבוד, לשוויון ולחופש תנועה. בשנים האחרונות הדרת הנשים במרחב הציבורי הולכת ומתרחבת, בעיקר ביישובים החרדיים, כלהלן: חיוב נשים לשבת במושבים האחוריים בקווי אוטובוסים, הפרדת משפחות בהליכה ברגל – גברים וילדים בצד אחד של המדרכה, נשים וילדות במדרכה הנגדית, הפרדה במופעים בפארקים, הפרדה בבתי עלמין, שילוט המורה לנשים לאן ללכת וכיצד להתלבש וכן השחתה וריטוש של מודעות הנושאות דמויות נשיות.

פקודת השירות הצבאי המשותף נועדה לאפשר לחיילים הדתיים לשרת מבלי לפגוע באמונתם ובה בעת לשמור על עקרון השוויון ועל כבודן של החיילות. לאחרונה הולכות ומתרבות עדויות של חיילות שחוו אירועים של הדרה בשל מה שהוצג כהתחשבות בצרכיהם של החיילים הדתיים.

  1. ב-2016 הוגש כתב אישום נגד חמישה קטינים בגין הסתה לאלימות וטרור במהלך חתונה שכונתה "חתונת השנאה". המעשים הראויים לגינוי מוסרי וחברתי לא הגיעו לרף הפלילי לדעת בית המשפט לנוער, שזיכה לאחרונה את הנאשמים. אחד הנימוקים היה אכיפה בררנית.
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. עצוב מאוד שלמרות ההנחיות הדת לא מתאימות לעולם של תקופתנו, מספר הדתיים לא יורד אלא אפילו עולה

  2. המקרים ידועים אבל הריכוז שלהם ומשפטי הליווי עושים את העבודה.

  3. תלמדו את ההסטוריה של חברת שהתבססו על שינאה, הסתה, אי קבלת האחר, וכדומה. חברות כאלה בסופו של דבר נעלמות. תחשבו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך