שמות ופירושיהם

פרשה זו, כקודמתה וכאלו שבאות אחריה, מככבת על שולחננו מדי שנה בליל הסדר. אנו לומדים פה על מספר מכות מצרים: דצ"ך עד"ש ב' – שבע מכות מתוך העשירייה הידועה. אך בל נקדים את המאוחר ונמתין לירח ניסן. בינתיים, יש אולי עניין לנסות לתהות על קנקנם של ארבעת גיבורי הפרשה ופירוש שמותיהם: השם (המוזכר כאן בשמו המפורש), משה, אהרון ופרעה.

הפרשה נפתחת בדברי אלוהים למשה, שהם מעין פרק בהיסטוריה של העם, מאז אברהם אבינו, אך גם ראייתו את סבל העם כעת ואף הבטחה להושיעו בעתיד. כל שלושת הזמנים שזורים בפסוקים אלה, כפי שהם מצויים כמסתבר בשם האלוהים: היה, הווה ויהיה. האם לא גאון היה אלוהים שהמציא שמו זה.

ועתה משה, שאם נהפוך את שמו יהא זה: השם. ואכן, שמו של משה מצוי במרכזה של התרבות היהודית. כי צא וזכור ביטויים כמו "כדת משה וישראל", הנוסח המקובל בכתובה ובטקס הנישואין; "הלכה למשה מסיני", שהיא כינוי להוראה שאין לערער עליה; גם "תורת משה", שהיא למעשה חמשת חומשי התורה; ואל נשכח את הביטוי המופלא "ממשה עד משה לא קם כמשה". בקיצור, שם שכזה ברא אולי "השם".

ואהרון? אהרון האח, הוא תחילית של המילה "אהבה". ואכן, אהרון הכהן הצטיין לפי חז"ל באהבת השלום. מכאן הביטוי "מתלמידיו של אהרון", שמשמעו אדם אוהב שלום ורודף שלום. ולגבי הסיפא של שמו – "רון" – אולי ניתן לומר כי בעוד משה הוא הדמות הרצינית, הקשוחה, אהרון הוא מי שמגלה יותר רוך, יותר סלחנות, ובבוא הזמן נראה זאת במעשה עגל הזהב. אולי אם משה הוא המקל, אהרון הוא הגזר…

ומה בנוגע לפרעה? שעליו אנו אומרים שאם עברנו אותו, נעבור כל דבר. כי פרעה הוא מלשון פרוע, רע, אך גם מלשון "פרע", היינו שילם, סילק את חובו. על כך אפשר לומר כי פרעה פרע פרעות בישראל, ואלוהים ומשה נפרעו ממנו בעשרת המכות.