שמות ופירושיהם

דברים על פרשת "וארא"
תמונה של סמי ארגון
סמי ארגון

פרשה זו, כקודמתה וכאלו שבאות אחריה, מככבת על שולחננו מדי שנה בליל הסדר. אנו לומדים פה על מספר מכות מצרים: דצ"ך עד"ש ב' – שבע מכות מתוך העשירייה הידועה. אך בל נקדים את המאוחר ונמתין לירח ניסן. בינתיים, יש אולי עניין לנסות לתהות על קנקנם של ארבעת גיבורי הפרשה ופירוש שמותיהם: השם (המוזכר כאן בשמו המפורש), משה, אהרון ופרעה.

הפרשה נפתחת בדברי אלוהים למשה, שהם מעין פרק בהיסטוריה של העם, מאז אברהם אבינו, אך גם ראייתו את סבל העם כעת ואף הבטחה להושיעו בעתיד. כל שלושת הזמנים שזורים בפסוקים אלה, כפי שהם מצויים כמסתבר בשם האלוהים: היה, הווה ויהיה. האם לא גאון היה אלוהים שהמציא שמו זה.

ועתה משה, שאם נהפוך את שמו יהא זה: השם. ואכן, שמו של משה מצוי במרכזה של התרבות היהודית. כי צא וזכור ביטויים כמו "כדת משה וישראל", הנוסח המקובל בכתובה ובטקס הנישואין; "הלכה למשה מסיני", שהיא כינוי להוראה שאין לערער עליה; גם "תורת משה", שהיא למעשה חמשת חומשי התורה; ואל נשכח את הביטוי המופלא "ממשה עד משה לא קם כמשה". בקיצור, שם שכזה ברא אולי "השם".

ואהרון? אהרון האח, הוא תחילית של המילה "אהבה". ואכן, אהרון הכהן הצטיין לפי חז"ל באהבת השלום. מכאן הביטוי "מתלמידיו של אהרון", שמשמעו אדם אוהב שלום ורודף שלום. ולגבי הסיפא של שמו – "רון" – אולי ניתן לומר כי בעוד משה הוא הדמות הרצינית, הקשוחה, אהרון הוא מי שמגלה יותר רוך, יותר סלחנות, ובבוא הזמן נראה זאת במעשה עגל הזהב. אולי אם משה הוא המקל, אהרון הוא הגזר…

ומה בנוגע לפרעה? שעליו אנו אומרים שאם עברנו אותו, נעבור כל דבר. כי פרעה הוא מלשון פרוע, רע, אך גם מלשון "פרע", היינו שילם, סילק את חובו. על כך אפשר לומר כי פרעה פרע פרעות בישראל, ואלוהים ומשה נפרעו ממנו בעשרת המכות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. תודותיים לשני המגיבים הנחמדים, המפרגנים. ומר כהן [ששם משפחתו כמדומני ממשפחת אהרון הכהן, בתקווה שאיני טועה] הטיב לזהות את הכתיבה המקוצרת שאינה "טוחנת", כדבריו, וזה מעודד להמשיך כך.

  2. למה לדוש בסיפורים לא אקטואלים עם פרשנות מתחכמת תוך האדרה של ערכים עתיקים לא אקטואליים.למה לא להשקיע את האנרגיה בכתיבה על אירועים עכשוויים עם פרשנות עדכנית.

  3. תגובתך מר ברקאי נכבדי, אינה פוגענית, חס ושלום. נהפוך הוא, היא מאתגרת לדון בנושא הכותרת. שני התחומים והדיון בהם אינם פוסלים האחד את השני, ולמען הגילוי הנאות עסקתי בעבר בשניהם, עד שנוכחתי לדעת כי עיסוק יתר באקטואליה הוא ברכה לבטלה, לטעמי, כן. משום שהיא מתזזת וניתוחה אינם עוברים לרוב את מחסום ההיסטוריה, ורובם כשלג דאשתקד. פרשנות המקרא עוסקת למעשה בספרות, בערכי-נצח שאינם בני-חלוף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

כדורגל

מחזיקים אצבעות

ההישג חסר התקדים של נבחרת הנוער במונדיאליטו