בדיקות דם בלי טעויות (5)

טעויות שמקורן בערכי האינדקסים של הסרום
תמונה ורד יפה
ד"ר יפה ורד

הבטחתי במאמר הקודם בסדרה כי הפעם אדון בפירוט בדרכי ההגעה של הדגימות למעבדה ובהשפעתן על התוצאות. אך ראשית עליי להסביר את המשמעות של האינדקסים המופיעים בגיליון התוצאות.

בדרך כלל, בסופו של גיליון תוצאות של בדיקות כימיות בדם, מופיעות שלוש שורות:

Hemlolysis (-)

Icterus (-)

Lipemia (-)

אלו שלושת האינדקסים, ולהם תפקיד חשוב בתיאור איכות הדגימה שבה מתבצעות הבדיקות הכימיות.  כידוע לכם מן המאמרים הקודמים, הבדיקות הביוכימיות ברובן המכריע מבוצעות בסרום, שהוא נוזל הדם לאחר שהופרדו ממנו הכדוריות האדומות והלבנות. כדי שתוצאות הבדיקות יהיו אמינות ויתארו באופן אמתי את מצבו של הנבדק, איכות הסרום צריכה להיות גבוהה, כלומר הסרום צריך להיות משוחרר מחומרים העלולים להפריע לביצוע הבדיקות או לסלף את התוצאות.

בין החומרים העלולים להפריע לבדיקה או לסלף את תוצאותיה מצויים חומרים שונים הניתנים לחולה, כגון תרופות שונות. למרבה הצער, חומרים אלו אינם ניתנים למדידה בקלות, ולכן עובד המעבדה אינו יודע על קיומם ולכן גם אינו יכול להתריע על הפרעה אפשרית לתוצאות.

קיימות הפרעות אחרות לבדיקות שגודלן נמדד על ידי כל מכשירי המעבדה המקובלים כיום, ואלו האינדקסים שפורטו או באנגלית Serum Indices. נוכחות או אי-נוכחות הפרעות כאלו מופיעות היום בדוחות התוצאות של רוב המעבדות המדווחות תוצאות. למרבה הצער, לא כל הרופאים מתייחסים לנוכחות הפרעות אלו (כאשר הן קימות) ולכן כדאי שהנבדק עצמו ישים לב לקיום ההתרעות הללו ויפנה את תשומת לבו של הרופא. אני ערה לכך שזה עלול להיות לא נעים, אבל לעתים ניתן על ידי כך להינצל מנזק.

אסביר את המשמעות של כל אינדקס וכיצד נוצר ערך חיובי שלו:

אינדקס ההמוליזה –Hemolysis. ערך חיובי (+ עד ++++) משמעותו כי מעט (+) או הרבה מאוד (++++) כדוריות אדומות התפוצצו בתהליך לקיחת הדם, בעת העברתו למעבדה או אפילו בעת הסרכוז במעבדה. ערך חיובי כזה משמעותו כי איכות הדגימה נפגמה וכי יש מרכיבים שנבדקו והערך שלהם אינו מיצג את מצבו של הנבדק. דוגמה לבדיקה שערכיה משתנים כבר בנוכחות (+) היא בדיקת אשלגן. בתוך הכדוריות האדומות יש הרבה יותר אשלגן מאשר בסרום, כך שאפילו למעט כדוריות אדומות שהתפוצצו יש השפעה על ערך האשלגן. זו כמובן אינה הבדיקה היחידה. אדגיש כי במצב של (++++), דהיינו המוליזה מלאה, אין ערך לכל התוצאות ויש לחזור על ביצוע כל הבדיקות. מצב כזה מצריך חזרה משתי סבות:

בהמוליזה מלאה צבעו של הסרום הוא כשל יין אדום. הצבע עצמו מפריע למדידות המבוצעות בדגימה, היות ורוב הבדיקות מבוססות על מדידת עוצמת צבע.

החומרים המשתחררים מן הכדוריות מפריעים לביצוע הריאקציות שבאמצעותן מודדים את כמות המרכיבים השונים.

הערך האידאלי של אינדקס זה הוא כמובן (-). על הרופא לשים לב לכל ערך השונה מזה.

אינדקס האיקטרוס –.Icterus אינדקס זה מודד למעשה את עוצמת הצבע הצהוב של הסרום. סרום של אדם הוא בדרך כלל צהבהב בהיר מאוד. עוצמת הצבע עולה כאשר בדם יש בילירובין. בילירובין הוא תוצר פירוק של ההמוגלובין שבכדוריות האדומות. תוצר פירוק זה מסולק בעזרת פעילות הכבד. פעולה לא תקינה של הכבד תגרום לעלייה בבילירובין בסרום ועם זה לעלייה בעוצמת הצבע הצהוב של הסרום. גם כאן כמובן הערך האידאלי הוא (-). ערך גבוה יותר משמעותו תקלה כלשהי בפעילות הכבד. יש לערך כזה משמעות רק אם לא בוצעו בדיקות של תפקוד כבד אצל הנבדק. כך למשל אם הרופא ביקש רק בדיקת גלוקוז וערך אינדקס האיקטרוס חיובי, עליו לבצע לנבדק גם בדיקות של תפקודי כבד כדי לבדוק את תקינות פעילות הכבד.

אינדקס הליפמיה – Lipemia. אינדקס זה מודד את עכירות הסרום. עכירות בסרום מפריעה לביצוע הבדיקות וכמובן עלולה לתת תוצאות מסולפות. עכירות זו נובעת בדרך כלל מנוכחות של כמות גדולה של שומנים הבאים מן המזון בדם. השומנים אינם נמסים במים ולכן הם גורמים לעכירות. רמה גבוהה של שומנים בדם נובעת בדרך כלל מכך שהנבדק לא היה בצום מספיק שעות לפני לקיחת הדם. גם כאן ערך של (++++) פוסל את כל הבדיקות בדגימה. יש לשים לב לאינדקס זה ובהתאם לערכו לחזור על כל הבדיקות לאחר שמירה על צום. חשוב לציין כי יש נבדקים (מעטים מאוד) שרמת השומנים בדם אצלם גבוהה מאוד ללא תלות במזון, ואצלם כמובן צום לא יועיל

במאמר הבא אסקור כמובטח את דרכי ההגעה של הדגימות למעבדה ואת השפעתן על איכות הסרום כפי שהיא מבוטאת על ידי אינדקס ההמוליזה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. כל מאמר שאת מוסיפה בסדרה עושה אותי יותר מודאגת
    מה אחוז הטעוניות מכל הסוגים שיש?

    1. רינת שלום
      למרות הכל אין צורך להיות כל כך מודאגים. צריכים להיות ערניים. כשאדבר על מה קורה בתוך המעבדה אזכיר (ואם לא אעשה זאת אנא הגיבי) כיצד רוב התקלות המתרחשות עם הדגימות לפני הגיען למעבדה, מתגלה במעבדה. דגימות כאלו נפסלות, כך שבפועל אחוז התוצאות השגויות המגיע לרופא קטן ביותר.
      בברכה
      ד"ר יפה ורד

  2. לא יודעת כמה פרקים יהיו עד הסוף בנושא
    אבל בסוף סיכום קצר ומסקנות על כל הנושא ביחד
    בבקשה
    כדי שנוכל להבין מה המסקנה
    הרי אין משמעות לכל סגמנט כזה שהואנפרד

    1. אנה שלום
      אם איני טועה לנושא המסוים הזה יהיה כנראה פרק נוסף מאד יתכן שאוסיף לפי הצעתך פרק סכום, או אולי זה יהיה אפילו בסוף הפרק הבא. אנסה גם להוסיף מסקנות מעשיות. כפי ששמת לב בוודאי סדרת המאמרונים עסקה בכל המתרחש לפני כניסת הדגימה למעבדה. אוסיף מאמרון אחד או שניים על מה שקורה לדגימות בתוך המעבדה-שם המצב הרבה יותר טוב וכמובן אסביר מדוע.
      בברכה
      ד"ר יפה ורד

    1. השגיאות שנעשו ברוב המקרים מאותרות בתוך המעבדה. עובדי המעבדה סורקים את התשובות ויודעים לפסול דגימות שנלקחו שלא כשורה. כמובן גם הם בני אדם ומשהו עלול לחמוק מעיניהם וכאן בא הרופא המשווה את התשובות למצב הנבדק שלפניו. לעתים כאשר משהו לא נראה לו הגיוני, הוא מבקש בדיקות חוזרות.
      צמצום השגיאות כמובן דורש תשומת לב רבה של לוקחי הדם. זה דורש למוד מתמיד וכמו כן הבנה של הנזקים הנגרמים שהם בעיקר רפואיים אך גם כלכליים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך