בדיקות דם בלי טעויות (2)

תוצאות שגויות שמקורן בתהליך לקיחת הדם
Mad Max at en.wikipedia

תהליך לקיחת הדם הוא תהליך חשוב הקובע את איכות הדגימות ולכן את איכות התוצאות. יש מי שעלולים למצוא את הרשימה הבאה משעממת, אולם חשוב שכל אחד מאתנו יוכל לזהות מקרים בעייתיים העלולים להתרחש ליד מיטת החולה ולגרום לתוצאות שגויות. ולהלן אפרט:

טעות בזיהוי החולה – מדבקת זיהוי לא נכונה מודבקת על מבחנת החולה.

בחירת מקום הלקיחה – לקיחת דם בצד של עירוי, בצקת, כווייה וכדומה, עלולה לגרור תוצאות שגויות.

חסימת הווריד למשך יותר מדקה – עלולה לגרום לריכוז הדם ומכאן לתוצאות שגויות.

ניקוי לא מספיק או ניקוי מופרז של מקום הדקירה באלכוהול – לצורך בדיקות תרבית דם יש להקפיד על סטריליות של מקום הלקיחה, ולכן יש צורך לחטאו היטב באלכוהול. חיטוי לא מספיק עלול לגרום לכניסת זיהום חיצוני לבקבוק והתוצאות לא תשקפנה את מצב החולה. לעומת זאת, שאריות של אלכוהול במקום הדקירה עלולות לגרום להמוליזה, ובמקרה שרוצים לבדוק רמת אלכוהול – לערכים מוגברים.

לקיחת דם מאזור של המטומה (שטף דם), ניעור חזק מדי של המבחנה לאחר הלקיחה, לקיחה באמצעות מחט דקה מדי וכדומה – פעולות אלו עלולות לגרום להמוליזה (התפוצצות כדוריות דם אדומות) ולתוצאות שגויות, ואפילו לפסילת הדגימה כולה.

עיתוי לא נכון של לקיחת הדם – לקיחת דם שלא בצום לבדיקות שיש צורך בצום עבורן (לדוגמה: גלוקוז, טריגליצרידים), לקיחת דם לצורך ניטור רמת תרופה שלא בזמן הנכון (שיא/שפל) וכדומה. התוצאה של טעות כזאת תהיה קבלת ערכים שאינם משקפים את מצב הנבדק.

אי הקפדה על מילוי נכון של המבחנה – יש להכניס למבחנות נפח נכון של הדגימה, במבחנות ואקום אין להפסיק את הלקיחה לפני מילוי המבחנה, יש להפוך אותן מעלה ומטה כמה פעמים ולהעמיד אותן אנכית. אי הקפדה על כללים אלו תפגע באיכות הדגימה.

כשלים נוספים הם הכנסת הדם למבחנה לא נכונה וסדר לקיחת דם לא נכון. בנוגע לשני סעיפים אלה נדרש פירוט רב יותר, וארחיב על כך את הדיבור במאמרים הבאים.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

2 תגובות

  1. מעולם לא נתקלתי ברשימה חיונית ככ שיכולה באמת להועיל.הבעיה רק שהקורא הממוצע גם לא יוכל להתערב בתהליכים וגם לא מבין בהם (מהו למשל ניעור חזק מדי של מבחנה). ועדיין חשוב ומענין

    1. אם תעלה נושאים לא ברוים נוספים אשמח לענות במסגרת מאמרון נוסף. המטרה היא שההדיוט (layman) יוכל לדעת כי הצוות הרפואי פועל כראוי. לעתים יש סטאז'רים שלא הודרכו כראוי. אשר לשאלתך בנושא הנעור: יש להפוך את המבחנה בעדינות 2-3 פעמים בעדינות ולא לנער.
      בברכה
      ד"ר יפה ורד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך